בתשובה לאייל סתם, 16/04/14 10:21
אהמממ 630759
פעמיים הפלגתי עם ילדים קטנים, פעמיים נדפק המנוע, הילדים לא חלו, הילדה עפה מהמיטה מגובה של יותר ממטר וחצי אבל לא נחבלה.
הילד כונה חרדון על שם יכולות הטיפוס שלו על מעקה הספינה ולא הפסיק להפחיד את כולם, עוד אהב לזרוק חפצים מעבר למעקה ולהגיד בקול ענוג: פאצ'י! חמוד שכזה, כך הלך הפלאייר וכמה כלי מטבח.
הילדים היו בגיל כזה שהיום הם לא זוכרים את ההפלגות, לא למדו מהן דבר ולא הפיקו שום נסיון חיים.
מיותר ומעיק.
אהמממ 630760
אבל אתה לא הגעת ללבי אוקיינוס.

אני חייב לציין שהמבצע החילוץ, והעובדה שאנחנו מתייחסים אליו כמובן מאליו, מרשימים אותי.
אהמממ 630762
נכון, אבל החששות והמועקה היו כאלה שאחרי ההפלגה השניה נדרתי שלעולם לא אפליג עוד עם ילד שלא יכול לשחות ולהציל את עצמו במקרה צורך.
אהמממ 630763
מכיר את הסיפור הזה? http://itamar-neuner.co.il/story_in.asp?zone=y&p...
אהמממ 630764
מעולה.
אהמממ 630765
נכנסתי לעומקו של הבלוג, איזה יופי של סיפורים, ריח אויר ים מלוח ונתזים מכל כיוון.
אהמממ 630767
באמת בלוג נהדר, וחבל שהוא לא מתעדכן. אם עוד לא גילית, אז הקריירה המרכזית של הבחור היתה דווקא באוויר, ולא בים.
אהמממ 630768
וגם:
ההרפתקאות הנפלאות של לואי סי.קיי וילדיו על ההדסון כפי שסופרו לג'רי סיינפלד ואוירו באופן חביב ביותר (וחריג ביותר - לא היה באף אחד אחר מפרקי הסדרה).
אהמממ 630837
לא קראתי תגובות קודמות לפני שכתבתי דברים דומים מאוד :-)
אהמממ 630836
הסיפור הכי יפה ששמעתי לאחרונה על הפלגה עם ילדים שייך ללואי סי.קיי (ממש בסוף השיחה, סיפור מאויר):
אהמממ 630906
אני לא מבין גדול בילדים אבל: זה שהם לא זוכרים כלום לא אומר שהם לא הפיקו משם ניסיון חיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים