 |
הטיעונים שהעלית עכשיו הם בהחלט כבדי משקל.
אבל, אף אחד מהם אינו מדעי.
אני חושב שמגיעה לדוד התנצלות על ההתקפה "המדעית" עליו.
בקשר לטיעונים שהעלית:
בהרבה מוצרים תעשייתיים מופיעים כל מיני E עם מספר תלת ספרתי (חומרים משמרים, חומרי הלחה, מתחלבים, משפרי טעם ושאר מריעין בישין). זה בהחלט מפחיד (לפחות אותי), אבל אילו מוצרים נמכרים מאד.
כלומר, עצם ציון התכולה, לא אומר שמכירות המוצרים נפגעות. מנגד, יש צרכנים שחשוב להם מה הם אוכלים, ולאלו יש זכות לדעת. אבל לא כך חושבות החברות החזקות, וכך הן מנתבות את כספן.
אני עדיין טוען שהיו צריכים לנקוט בצעדים דרסטיים נגד עישון לפני סוף שנות השמונים.
אני זוכר שקראתי בעיתון (ידיעות?) בנעורי איך מצוטטים מומחים שאומרים שאין הוכחה לנזקי עישון, ושזיהום אוויר מסוכן יותר מעישון. אנקדוטה אמנם, אבל מלמדת רבות על רצינות הרגולציה באותה עת.
פחמימות הן אכן רכיב חיוני בתזונה.
השאלה היא מהו ריכוז הפחמימות הסביר במזון, ובאיזו צורה מומלץ לצרוך אותו (פחמימות פשוטות או מורכבות).
וכששמים 44 גר' סוכר בתוך כל 100 גר' מים, ומוכרים בכוס מקדונלדס של 500 מ"ל משקה, אין בכך משום מזון בסיסי. זה כבר מעלה אסוציאציות של רעל חלש.
ההיגיון הבריא (לפחות שלי) אומר שעוד לפני המיסוי כדאי לפחות לצאת בקמפיין הסברה נגד דברי מתיקה, ובכללם משקאות ממותקים (לרבות תרכיזים). הם פוגעים בשיניים, הם גורמים להשמנה.
האם ראית קמפיין כזה לאחרונה? האם בקבוקי משקה קל של החברה המרכזית למשקאות/מבשלות בירה ישראליות/יפאורה כוללות אזהרות כלשהן בסגנון האזהרות על חפיסות סיגריות (פרט למינון המרבי של אספרטיים)?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש