|
לא הייתי משתמש דווקא במקרה הזה בתור דוגמא. לפרקליטות מעולם לא היו ראיות בתיק. היתה להם עדות מפוקפקת, של עד בעייתי, פושע בפני עצמו. מהעדות שלו (וסיפור שכנראה יש לו בסיס, לא ברור אם סופו ברצח או לא) נבנה סיפור, כותרות בעיתונות, מעצרים ארוכים שזכו להארכות שוב ושוב בבית המשפט. אם פליסיאן היה נשבר (בלי קשר לשאל אשמתו), הוא היה מורשע ברצח. אחרי חודשים ארוכים, כשעד המדינה עושה בעיות ואין ראיות בנוסף לעדות שלו, טרחה המשטרה לבדוק את פלט הפאלפון שלו, דרך חברה חיצונית, וגילתה שהוא ערך עבורה הצגה קטנה. חוץ מלהעלים ראיות1, לא היתה שום דרך "להתאים" ראיות לתיק. גם במשפט זדורוב אף אחד לא טען שהמשטרה הטביעה את הנעל שלו בזירת הפשע, אלא שמצאו חוות דעת נוחות לפרקליטות, לקחו את החלקים הנכונים בשיחזור והתעלמו מכל השגיאות וכד'.
1 מה שאולי היה בעייתי, היות וזה עבר דרך חברה פרטית ועלול לדלוף.
|
|