|
||||
|
||||
פעם, לפני שנים, עבדתי בכלמיני עבודות פקידות דרך חברת כוח אדם. בין השאר, עבדתי בבניין של חברת סלולר, ויצא לי לדבר עם אחת המוקדניות בחדר האוכל. עסקנו במה אני מתכננת ללמוד וכל זה - והיא אמרה "לא כדאי לך". היא היתה, מתברר, גרפיקאית, והמעסיק שילם לה פחות מהמינימום, ולכן היא עובדת עכשיו כמוקדנית, ומרוויחה יותר. "אבל אסור לשלם פחות מהמינימום!" מחיתי. "נכון, והביטוח הלאומי משלים!" "אבל מה העניין? הרי הביטוח הלאומי גובה את זה אח"כ מהמעסיק, לא?" "גובה. אבל הוא בנה על זה שאולי זה יפול בין הכסאות ולא יגיעו אליו". קיצור, מעין שיטת מצליח. השאלה, למה המדינה עצמה נוקטת בשיטת מצליח הזו? ___________________ אני חייבת לציין, שטרם יצא לי להיתקל בנוהג הזה. ודווקא בענף שלנו לא חסרים מקומות יותר טובים, והתשלום - במקומות הגרועים ביותר - גבוה מהמינימום. אבל זה מה שהיא אמרה, ולא נראה לי שהיא המציאה. |
|
||||
|
||||
השיטה שאני מכיר לשלם פחות משכר מינימום היא על ידי הפחתת שעות. |
|
||||
|
||||
זה לא פחות ממינימום - זו העסקה במשרה פחות ממלאה כשהעובד חפץ ביותר. לא אותו הדבר. |
|
||||
|
||||
זה ממש אותו הדבר. |
|
||||
|
||||
לא. אם אני סטודנטית, אם אני אמנית, או עוסקת במשהו דומה שהפרנסה בו קשה, אם יש לי עסק שעכשיו צולע אבל אני לא רוצה לסגור - אני עשויה לרצות לעבוד במשרה חלקית בתחום אחר, כך שישאר לי די זמן לעסוק בשלי, ומצד שני - שכסף יכנס מדי חודש. כנ''ל אם אני אם לזאטוטים ורוצה להיות איתם כמה שיותר. זה לא נוהג בעייתי, כל עוד העובד חפץ בו. הבעיה נוצרת כשהעובד רוצה לעבוד יותר, אבל משבצים אותו לפחות מדי משמרות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |