|
||||
|
||||
המחקר שקישרת אליו הוא על מקרים של התפרצות מחלת פוליו (אמיתית) מתוך הדבקות בנגיף של החיסון שמסתובב בשטח. זה לא NPAFP, זה פוליו: circulating vaccine-derived poliovirus וקיצור האותיות שלו הוא cVDPV אלו שלשה מקרים של פוליו שהתגלו בפיליפינים והחקירה העלתה שהם נדבקו ממוטציות של וירוס החיסון. בעשרות אלפי המקרים של NPAFP נבדקו הדגימות ולא היה בהן נגיף פוליו ולא מוטציה שלו. מה שמעניין במחקר שקישרת אליו הוא בפרק הדיון בו הוא מבדיל בין המקרה שהוא חוקר אותו (פיליפינים 2001) לבין התפרצויות קודמות של cVDPV במצרים האיטי ומדגסקר. במקרים האחרים רמת החיסון באוכלוסיה היתה נמוכה (50%>) בקהילות הנגועות ואילו בפיליפינים הכיסוי היה 80% לאורך זמן. מעבר לכך - שניים מהחולים קיבלו שלוש מנות של חיסון אוראלי והשלישי קיבל שתי מנות, והמחקר מסיק ששלוש מנות של חיסון אוראלי אינן מספקות הגנה נאותה בתנאים של צפיפות אוכלוסין, סניטציה ירודה ואקלים טרופי. ההערכה של החוקרים היא שנוצרו פערים בחיסון בשכונות העוני בפיליפינים בין 1998 ל 2001 שאיפשרו את התפרצות המחלה אבל הכיסוי הכללי הגבוה באוכלוסין מנע משרשרת ההדבקות להתפתח הלאה בניגוד להתפרצויות בהאיטי ומצרים. זה רק מחזק את נכונות מדיניות החיסון בהודו- שים לב שמחוזות אוטר-פרדש וביהאר בהודו סובלים בדיוק מאותם תנאים- צפיפות אוכלוסין גבוהה, שכונות עוני עם סניטציה ירודה ואקלים טרופי. לכן חיסון חוזר ונשנה גם 10 פעמים כל כך חשוב שם והתבצע בכוונה תחילה. ומודגשת החשיבות לתפוס את כל המקרים של הפוליו. ברגע שנמצא הנגיף בדגימה החוקרים יכולים לזהות אותו גנטית (סוג 1, 2, ו 3) ולדעת את מקורו (פראי או מוטציה מחיסון מוחלש) |
|
||||
|
||||
אתה טוען ש NPAFP לא נובע מחיסונים של הנגיף המוחלש שבוצע בהודו. למרות כל הפרסומים שכן מדברים על קשר כזה. אם אין קשר אז למה הפרקטיקה של חיסונים של וירוס מוחלש הופסק בארה"ב ואירופה. למה בהנחיות של משרד הבריאות כתוב - "אסור לחסן תינוקות או ילדים שלא קיבלו אף מנת חיסון IPV בעבר" אבל קמפיין החיסונים בהודו ואפריקה לא פועל על פי ההנחיות שהוא עצמו מכריז במדינות מתוקנות. גם שאלתו של -אמ לגבי ההיעלמות הספונטנית עדיין מציקה לי. (לא רוצה להישמע נודניק אבל אלו שאלות שמטרידות אותי אישית ולא באו להציק לך). |
|
||||
|
||||
"למרות כל הפרסומים שכן מדברים על קשר כזה." - לא, הם לא. אתה לא מתרכז! מה מטריד אותך בעניין ההעלמות הספונטנית? האם היא אפשרית? כמובן שכן. אנחנו לא יודעים כלום על מספר הנשאים שגרמו להופעת הוירוס בביוב, כך שתיאורטית ייתכן שהיה רק אדם אחד שבינתיים מת, היגר או שמערכת החיסון שלו הצליחה להתגבר על הנגיף. מצד שני, אין שום עדות לכך שזה המצב (ואני מסופק אם עדות כזאת אפשרית בכלל, אם כי ייתכן שאפידמיולוגים יוכלו לתקן אותי כאן), ומצד שלישי גם אם זה נכון, מה הקשר לנושא? אתה רואה בזה איזה אות לכך שמבצע החיסון היה מיותר, כלומר שמשרד הבריאות היה צריך לשבת בשקט ולקוות שזה מה שיקרה, תוך לקיחת הסיכון של התפרצות פוליו? באמת? |
|
||||
|
||||
נכון, אני טוען שהחיסונים עצמם לא גרמו לגידול העצום ב NPAFP, אלא המודעות והערנות באוכלוסיה והמנגנון ההולך ומתרחב של בדיקה וסיווג. לענין המעבר מחיסון מוחלש למומת: מרגע שאזור הוכרז נקי מפוליו המדיניות היא להעביר את האוכלוסיה לחיסון מומת כדי למנוע את ההסתובבות של הוירוס החי המוחלש. מ 1980 עד 1994 נרשמו בארה"ב 8-9 מקרים בשנה של פוליו כתוצאה מהחיסון האורלי, ובסה"כ 125 מקרים כאלה לאורך השנים. האמריקות הוכרזו נקיות מפוליו בשנת 1994, וארגון רופאי הילדים וה CDC עדכנו את ההמלצות שלהם לעבור לחיסון המומת כאשר להערכתם הסיכון לחטוף פוליו מהוירוס המוחלש בחיסון האורלי גבר על הסיכון להתפרצות של המחלה ממקרים מיובאים. ה CDC המליץ על שני חיסונים מומתים ואחריהם שני חיסונים אורליים, כדי לשמור על רמה של של חיסון במעיים באוכלוסיה, אבל בשנת 2000 הפסיקו לחלוטין את החיסונים האורליים בארה"ב, בעיקר עקב הירידה במקרי המחלה בשאר העולם שהקטינה את הסיכון ליבוא של המחלה ממדינות נגועות. בארץ היה נהוג משנת 1990 עד 2004 השילוב של חיסון מומת בזריקה ואחריו המוחלש האורלי (מה שמונע את המקרים הבודדים של פוליו כתוצאה מהחיסון המוחלש) ב 2004 הוכרזה ישראל נקיה מפוליו וב 2005 הפסיקה את החיסון המוחלש. לענין ההעלמות של הוירוס מהביוב בדרום - ספונטנית או לא: איני יודע. לא בדקתי אבל אני מעריך שהנתונים הזמינים ברשת לא יוכלו לספק הוכחה לכאן או לכאן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |