נתחיל מזה שיש הרבה ראיות ש כ 70-90% מהפירסומים בעיתונות המדעית לא ניתנים לשחזור*, כך שאני לא מתרגש ממאמר אחד. אני סקרן הרבה יותר לראות מאמרים שמאוששים את הממצאים של המחקר הזה, או שמראים מנגנון. מדפדוף מהיר במאמרים שמצטטים את המאמר הזה, רובם המכריע היו reviews ולא המשיכו את המחקר של אותם חוקרים. נהפוך הוא, המאמר האחרון של המחבר הראשון דווקא בוטל לאחר הפרסום שלו.
אם כבר להתלות באילנות גבוהים, אני מעדיף להתלות בזה.
לגבי המאמר השני, הוא הופיע במגזין עם impact factor של פחות מ 1.5, שזה אומר, שאפילו המחברים עצמם בקושי מצטטים את המאמר שהם פרסמו במגזין הזה. תרשה לי לדלג עליו.
לגבי התגובה המקורית שלך, קשה להתייחס אליה מהסיבות שקודמי כאן התייחסו אליהן.
*John P. A. Loannidis, PLOS Medicine, 2005 Begley, C. G. & Ellis, L. M. Nature 483, 531–533 (2012). Flrian et. Al., Nature Reviews Drug Discovery 10, 712 (2011)
|