|
צמחים מהונדסים גנטית בטוחים הרבה יותר מצמחים מושבחים (שזה שאר הצמחים בסופר של כל האיילים ששם משפחתם אינו קרוזו).
כדי להשביח צמח, מכניסים שונות ובוררים צמחים שמתאימים יותר לתוצר הרצוי (גדול יותר, יפה יותר, עמיד יותר). איך מכניסים שונות ? או שמסתמכים על מוטציות אקראיות (מושרות או לא), או שמכליאים עם קרוב-רחוק. כלומר בסופו של תהליך, השפענו על גנים רבים, שאין לנו שמץ של מושג מה הם עושים או איך הם משפיעים על שלל תכונות, אנחנו רק יודעים שבפרמטרים שבדקנו, קיבלנו שיפור. והבדיקות של הזן החדש ? מינימליות. להבדיל, במקרה של הנדסה גנטית, מכניסים בד"כ גן בודד, שנחקר לעומק. נכון שגם אתר האינטגרציה (איפה שהגן נכנס) יכול להשפיע, וגם את זה בודקים. אחרי זה, בתהליך ארוך, מייגע ויקר, הרעילות של הצמח נבדקת. זו אחת הסיבות לכמות הנמוכה של צמחים טרנסגניים שאושרו עד היום לשימוש (לא להתבלבל עם ההיקף הנרחב של גידול צמחים אילו).
חשש נוסף הוא דליפה של הגנים המהונדסים לסביבה. יש רגליים לחשש הזה, מינים קרובים של הצמח המהונדס יכולים להעמיד בני כלאיים, וגנים גם יכולים לעבור רוחבית לאורגניזמים אחרים בסביבה. אבל רוב הגנים שאנו מכניסים גם ככה קיימים בסביבה, ולא בדיוק מהווים את פריצת הדרך הדרושה לייצר את הגונזילה הבאה. יתרה מזאת, כל המינים המהונדסים גנטית שכל ענקי המזון מגדלים מסחרית בשדות, לא מגיעים לכמות המינים שדוקטורנט חרוץ אחד מייצר. יש צורך לבדוק ברמת הגן את ההשפעה הסביבתית האפשרית, אבל צריך לזכור שעשרות שנות מחקר לא גרמו לאף אסון, ולו הקטן ביותר, כתוצאה של שיחרור חיות טרנסגניות לסביבה.
צריך לזכור גם את המחיר של אי-שימוש בהנדסה גנטית. הנדסה גנטית מעלה את היבול, אי שימוש בה מעלה את המחיר ואת השטח בו משתמשים, על חשבון הסביבה. הנדסה גנטית מצמצמת את השימוש בחומרי הדברה, ואת הרעילות של חומרי ההדברה שמשתמשים בהם. שימוש בחומרי הדברה הוכח כמזיק לאוכלוסיה הגרה בקרבת מקום. במקרים של מחסור בויטמינים, הנדסה גנטית יכולה להציל מליונים ממחלות ומוות1. מבחינה מוסרית, שימוש בהנדסה גנטית של משק החי (שטרם אושר), יכול גם לפתור את בעיות סבל החיות, היות וניתן בקלות להנדס חיות שלא סובלות/מפחדות.
1 וכאן המקום להזכיר את אורז הזהב. אורז מהונדס גנטית שפותח כדי למנוע מחלות קשות הנגרמות ממחסור בויטמין A. המחסור גורם למוות של מעל לחצי מליון ילדים בשנה (הערות באתר הפרוייקט אף נוקפות במספר 2 מליון), ולעיוורון לרבים נוספים. למרות זאת, מדינות כגון הודו, הנפגעת הראשית, מסרבות לאפשר את גידולו.
|
|