|
||||
|
||||
בקשר למחקר הנגד: א. בעיקר נראה שהוא שולל קרם הגנה מסוג מסוים (פסורלן משהו) שגרוע יותר מקרם הגנה מסוג אחר. ב. אם הבנתי נכון, המחקר נערך על ידי תשאול אנשים לגבי מידת השימוש שלהם בקרם הגנה. זאת נראית לי מתודה בעייתית, שעשויה לסבול מכשל דומה לזה של המשקאות הדיאטטיים: אם תעשה השוואה בין שותי משקאות דיאטטיים לכאלה שלא שותים אותם, תגלה שאלה ששותים אותם הרבה יותר שמנים. מכאן אתה עשוי להסיק (בטעות) שמשקאות אלה אינם מרזים2. הכשל הוא, שאנשים שמשתמשים במוצרים מסוימים (משקאות דיאטטיים, קרם הגנה), הם הרבה פעמים אלה שמראש יש להם נטייה גנטית או פיזיולוגית לסכנות האלה, ולכן הם גם מודעים יותר ונזהרים יותר. דוגמה מוקצנת היפוטטית: ילדי בועה נמנעים מחשיפה לחיידקים הרבה יותר מילדים רגילים. אני מניח שעדיין הם חולים יותר מילד ממוצע, ובחומרה רבה יותר. לא הייתי מסיק מזה שחשיפה לחיידקים אינה משפיעה על תחלואה. 2 אני לא אומר שהמשקאות האלה כן מרזים, רק שזאת שיטה שגויה לבדוק את זה. |
|
||||
|
||||
ב. כך מגיעים, אולי, גם למסקנה שויטמין C מגדיל את הסיכון לסרטן ערמונית. האנלוגיה הכי יפה שאני מכיר היא שמאחר ובאתרי שריפה יש הרבה כבאים, אפשר להסיק שנוכחות כבאים מגדילה את הסיכוי לשריפה. |
|
||||
|
||||
היות ובני אדם נוטים להתעצבן כאשר מגדלים אותם בכלוב ומבקרים את החשיפה שלהם לשמש, אנשי המדע נאלצים להסתפק בשאלונים1. הקרם הגנה מסוג "אחר" הוא קרם הגנה רגיל, ובמחקר הזה הוא העלה את שכיחות הסרטן ב50%. הסוג השני הוא משפחה שלמה ("טבעית") של קרמים. כדי להימנע מהכשלים שאתה מדבר עליהם, ראיינו חולים ובריאים, והשוו את שיעור החשיפה, השימוש בקרמים ועוד שלל גורמים. אחרי זה, עשו את כל התיקונים הסטטיסטיים הנדרשים והסיקו את המסקנה. 1 וחיות מודל, ניסויים במבחנה, שורות תאים וכו', שמהווים תחליף פחות מוצלח עבור סרטן העור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |