|
||||
|
||||
השוואת הפחד מקרינת הטלפון הסלולארי על סוללתו הצנועה לאדישות האנשים לקרינת השמש החזקה בסדרי גודל (ושנזקה כבר הוכח מעל כל ספק) מוכיחה בפעם המי יודע כמה שאנשים חיות חיות לא הגיונית ולא צפויות ושעדיף לשמור מהם מרחק. אז איפה קונים אי בודד? |
|
||||
|
||||
א. אנשים אינם אדישים כלל לקרינת השמש. ולראייה הפופולריות של מגני שמש עם מקדמי 15, 34 ומעלה, כאשר בשנות השמונים מקדם של 7 נחשב גבוה. ב. אם אני לא טועה, אורך הגל של הטלפון הסלולרי איננו חודר את השכבות העליונות של האטמוספירה, לכן כנראה שקרינת השמש באורך הגל הזה שמגיעה אלינו קטנה הרבה יותר ממה שאנחנו סופגים מהנייד שלנו. ג. אנקדוטה לא מדעית: הרמקולים שלי אף פעם לא זמזמו עצמאית כתוצאה מקרינת שמש, לעומת זאת הם נוטים לעשות זאת כשהסלולרי שבקרבתם פועל. ד. כל הנתונים שהבאתי לעיל אינם מוכיחים שקרינת טלפון הינה מסוכנת. בדיוק כמו שהטענה שלך לא מוכיחה ולא מתקרבת להוכיח שהיא איננה מסוכנת. |
|
||||
|
||||
א. לא כולם ב. קרינת השמש מגיעה בגלים קצרים פי מליון (פחות או יותר) מגלי המיקרו הסלולרים. אתה בטוח שזה הופך אותה ל*פחות* מסוכנת? ג. זה נכון גם למכונת הגילוח של קישון, אבל עוד לא שמעתי על קמפיין הפחדה לשנאים. ד. בזה אנחנו מסכימים. אבל לזכותי יאמר שאי אפשר להוכיח שמשהו הוא לא מסוכן. |
|
||||
|
||||
ב. אתה השווית בין כמויות הקרינה שמגיעות מהשמש לסלולרי, ואני רק ציינתי שצריך להבחין בין כמויות של קרינה מסוג זונה. אפריורי זה לא הופך אותה לפחות מסוכנת וגם לא ליותר מסוכנת. אלה כבר עניינים ספציפיים של איזה תדרים נקלטים, נבלעים, מחממים, משנים קשרים כימיים וכו'. פרמטר אורך הגל כשלעצמו איננו מונוטוני ברמת הסיכון. (למשל - קרינת תנור המיקרוגל נמצאת בתחום תדרים הרבה יותר קרוב לסלולרי מאשר לאור הנראה. האם נראה לך שזה הופך אותה ללא מסוכנת?) ג. דווקא קיים קמפין הפחדה לשנאים (ואולי אפילו מוצדק?) - שתי דוגמאות שנתקלתי בהן הן הסוללה של מכוניות היברידות, ושנאי חברת החשמל בתדר של 50-60 הרץ. ד. אם משהו נמצא בשימוש זמן רב, ולאורך זמן ניתן להראות שהוא לא שינה את אחוזי המחלה והתמותה, זה נראה לי די קרוב ללא מסוכן. |
|
||||
|
||||
ב. אם תצליח להפעיל מיקרוגל במשך שעות באמצעות סוללת טלפון קטנה אז אנא שקול אותי כמשקיע. ג. לא נתקלתי בקמפיין לשנאים ביתיים קטנים. וגם הם, הצנועים, הרבה יותר אגרסיבים (מבחינה חשמלית) מטלפון סלולארי. ד. זה לא שולל את השערת האפס. אמנם קרוב ללא מסוכן, אבל זאת עדיין לא הוכחה. ובהמשך למסמך ה-ELF שהבאת (תודה!), האם אתה מכיר את המחקר של וורטהיימר וליפר? זכור לי במעומעם מקרה של תביעה משפטית בשכונה בה היתה תחלואה גבוה וקרבה לקווי מתח גבוה, וכמה שנים אחרי שהמשפט הסתיימה בפיצויים התברר שכנראה היה גורם שלישי מעורב - חמרים רעילים בגינת המשחקים או משהו בסגנון (אני מקווה שאני לא מסלף). האם זה קשור למחקר הזה? |
|
||||
|
||||
ג1. כל הענין פה הוא אם יש אורכי גל מסוימים שהם בעייתיים. אם אורך גל מסוים גורם לרזוננס מסוים באיזה תא או מולקולה בגוף, האפקט שלו עשוי להיות מוגבר באלפים או מיליונים, וזה יותר חשוב מהאנרגיה הכללית של הקרינה. ג2. מעבר להערה הקודמת, אנרגית קרינה ממשדר דועכת לפי ריבוע המרחק. אם המרחק הממוצע שלך מטלפון סלולארי הוא 1 ס"מ, והמרחק הממוצע ממך לשנאי הוא מטר אחד1, היחס בין עוצמות הקרינה שאתה סופג הוא פי 10,000 לרעת הסלולארי. יש לי מעט מאד ידע בנושא ELF, לכן גם אין לי היכרות עם המחקר שהבאת. 1 בשתי ההערכות הייתי נדיב לטובתך. |
|
||||
|
||||
ג1. תהודה על תאים שלם? מיקרוגל עובד על מולקלות מים פשוטות ואחידות. הדהוד תאים כבר דורש אולטרסאונד. ג2. תודה על הנדיבות, אבל כדי להיות במרחק ממוצע של 1 ס"מ מהאנטנה אזדקק לדיאטת כסאח ומכבש תעשיתי. ולעומת זה יהיה לי קשה מאוד להשתמש במכונת הגילוח או התספורת ממרחק ממוצע של מטר שלם. |
|
||||
|
||||
ג2. אתה מוזמן להתייחס רק לחלקי המוח הרלבנטיים לשיערוך שנתתי. אני משוכנע שבסנטימטר הרבוע (ושכניו במידה פחותה) של המוח שלך שנמצא בטווח המדובר1, נמצאים מספיק תאי מוח שיקרים לליבך, זיכרונך או שאר פעולות פונקציונליות החביבות עליך. 1 ולעיתים לשעות ביום, לא לדקות בשבוע כמו המכשירים שהזכרת. אתה רשאי אם כן להוסיף עוד סדר גודל לטובת (רעת?) הסלולארי שלך בגלל המיצוע לאורך זמן. אני אגב בדוגמה שלי דווקא חשבתי על השנאים הקבועים בבית, אלה של המחשבים שלך, הטלוויזיה ומערכת הסטריאו, לא על אלה שהזכרת (ושאינם רלבנטיים לגבי). |
|
||||
|
||||
הקישור האמור נראה לא מעודכן במיוחד. הוא מזכיר מיזם של ארגון הבריאות העולמי שאמור להסתיים (בעתיד) בשנת 2002. גם שאר המקורות מאותה תקופה. נראה לי שעדיף כבר לקרוא את המקור: |
|
||||
|
||||
קרם הגנה מגן על העור שלך מפני כוויות ושיזוף, הוא לא מגן מפני סרטן (או ליתר דיוק, הדעות חלוקות1 במידה כזאת שהFDA אסר על חברות לטעון שזה מגן מסרטן). 1 ישנם מחקרים המראים עליה ברמת הסרטן כתוצאה משימוש בקרם הגנה, וזה גם הגיוני, כי שימוש בקרם מגביל את יצור המלנין ומעודד חשיפה לשמש. |
|
||||
|
||||
הטיעון של 'עידוד חשיפה לשמש' לא נראה לי משכנע, וודאי שאיננו משכנע ש'קרם הגנה איננו מגן מסרטן'. דוגמה נגדית: נניח שעקב הכנסת כריות האויר למכוניות, היה מחליט אחוז מסוים מהאוכלוסיה - עשירית אחוז נניח - שהכריות מגנות ממוות בתאונה ועל כן מותר לו ליסוע במהירות גבוהה ב-30 קמ"ש מאשר קודם, ולא לציית לחוקי התנועה. כנראה שהאחוז הנ"ל היה מספיק כדי להעלות את סטטיסטיקת ההרוגים מתאונות הדרכים יחסית לתקופה שלפני הכריות. אבל מה שזה היה מראה זה לא שהכריות אינן מגינות ממוות, אלא שאינן מגינות מפני טפשות. שאר 99.9 האחוזים הפחות אידיוטיים של האוכלוסיה היו מרוויחים רווח רב מהגנת הכריות. |
|
||||
|
||||
טיעון לגיטימי יהיה שהוא מגביר את החשיפה. כמו במקרה של משקפי שמש שמסננות אור נראה אך לא על סגול ולכן גורמות להגברת החשיפה של העין לאור על סגול. אני לא מכיר את המחקרים שהמזוהה הזכיר ואין לי מושג אם מדובר על משהו דומה. |
|
||||
|
||||
לא אם הפרמטר הנמדד הוא 'ההגנה בפני סרטן'. דוגמת משקפי השמש איננה מוצלחת, כי היא איננה רצונית - החשיפה המוגברת נקבעת על ידי המנגנונים האוטומטיים של העין ולא על ידי ההחלטה המודעת של לובש המשקפיים להסתכן יותר (מעבר לזה שעד כמה שידוע לי, הסיבה העיקרית של אנשים ללבוש משקפי שמש ממילא איננה בריאותית. אני לא שמעתי משום רופא המלצה לחבוש משקפי שמש בקיץ הישראלי). |
|
||||
|
||||
קרינת שמש גורמת לנזק בריאותי מכיוון שהיא עלולה לגרום לעיוורון ברמה כזו או אחרת. זה ידוע במיוחד באיזורי הקוטב שבהם יש החזרי אור על ידי השלג והקרח, האסקימוסים מרכיבים משקפי שמש פרימיטיביות שבנויות ממסכה עם חריץ. יתכן שקרינה אולטרא סגולה וכן אינפרא אדומה מזיקים במיוחד מכיוון שהעין לא חשה בהם. באור נראה חשים בפגיעה מהקרינה באמצעות הסינוור. |
|
||||
|
||||
אכן, שמעתי מספר פעמים את הטענה שאמצעי בטיחות חדשים ברכב מעלים את רמת הסיכון שהנהג לוקח (אם כי האפקט כללי שלהם הוא עדיין חיובי מאוד, כפי שמוכיחה הסטטיסטיקה). לגבי מחקרים על קרם הגנה ושמש: בעד Effects of sunscreen on skin cancer and photoaging - נגד"This review of results of randomised controlled trials shows that the evidence, though limited, supports beneficial effects of sunscreen application on the occurrence of skin cancers and skin photoaging" http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24417448 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7790106
"After adjusting for age, sex, hair colour and holiday weeks spent each year in sunny resorts, the melanoma risk was of 1.50 (95% Cl:1.09-2.06) for regular sunscreens, and of 2.28 (95% Cl: 1.28-4.04) for psoralen sunscreens." Is the use of sunscreens a risk factor for malignant melanoma? " The use of sunscreens was not found to protect against developing malignant melanoma. Instead, an unexpected relation between the use of sunscreens and the risk of developing malignant melanoma was seen (odds ratio (OR) 1.8 for almost always vs never using sunscreens)." http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7734957 |
|
||||
|
||||
בקשר למחקר הנגד: א. בעיקר נראה שהוא שולל קרם הגנה מסוג מסוים (פסורלן משהו) שגרוע יותר מקרם הגנה מסוג אחר. ב. אם הבנתי נכון, המחקר נערך על ידי תשאול אנשים לגבי מידת השימוש שלהם בקרם הגנה. זאת נראית לי מתודה בעייתית, שעשויה לסבול מכשל דומה לזה של המשקאות הדיאטטיים: אם תעשה השוואה בין שותי משקאות דיאטטיים לכאלה שלא שותים אותם, תגלה שאלה ששותים אותם הרבה יותר שמנים. מכאן אתה עשוי להסיק (בטעות) שמשקאות אלה אינם מרזים2. הכשל הוא, שאנשים שמשתמשים במוצרים מסוימים (משקאות דיאטטיים, קרם הגנה), הם הרבה פעמים אלה שמראש יש להם נטייה גנטית או פיזיולוגית לסכנות האלה, ולכן הם גם מודעים יותר ונזהרים יותר. דוגמה מוקצנת היפוטטית: ילדי בועה נמנעים מחשיפה לחיידקים הרבה יותר מילדים רגילים. אני מניח שעדיין הם חולים יותר מילד ממוצע, ובחומרה רבה יותר. לא הייתי מסיק מזה שחשיפה לחיידקים אינה משפיעה על תחלואה. 2 אני לא אומר שהמשקאות האלה כן מרזים, רק שזאת שיטה שגויה לבדוק את זה. |
|
||||
|
||||
ב. כך מגיעים, אולי, גם למסקנה שויטמין C מגדיל את הסיכון לסרטן ערמונית. האנלוגיה הכי יפה שאני מכיר היא שמאחר ובאתרי שריפה יש הרבה כבאים, אפשר להסיק שנוכחות כבאים מגדילה את הסיכוי לשריפה. |
|
||||
|
||||
היות ובני אדם נוטים להתעצבן כאשר מגדלים אותם בכלוב ומבקרים את החשיפה שלהם לשמש, אנשי המדע נאלצים להסתפק בשאלונים1. הקרם הגנה מסוג "אחר" הוא קרם הגנה רגיל, ובמחקר הזה הוא העלה את שכיחות הסרטן ב50%. הסוג השני הוא משפחה שלמה ("טבעית") של קרמים. כדי להימנע מהכשלים שאתה מדבר עליהם, ראיינו חולים ובריאים, והשוו את שיעור החשיפה, השימוש בקרמים ועוד שלל גורמים. אחרי זה, עשו את כל התיקונים הסטטיסטיים הנדרשים והסיקו את המסקנה. 1 וחיות מודל, ניסויים במבחנה, שורות תאים וכו', שמהווים תחליף פחות מוצלח עבור סרטן העור. |
|
||||
|
||||
ברוב האיים הבודדים יש קרינה די גבוהה של השמש. וכבר סיכמנו שהקרינה מהסלולריים זניחה לעומת זה. |
|
||||
|
||||
אז איפה אפשר למצוא אי בודד עם אנטנה סלולארית? |
|
||||
|
||||
אז למה בדיוק אתה רוצה אי בודד (או חושב שהמחיר שלו כל כך טוב. מי בכלל ירצה לגור שם עם כל הקרינה?) |
|
||||
|
||||
כדי לשמור מרחק מאנשים (ואין לי מושג מה מחיר הנדל''ן). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |