בתשובה לברקת, 10/02/14 13:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כי שיח של פריבילגיות נולד בעידן הפוסט מודרני. משמע, זה ניתוח של תקופה קודמת בכלי ניתוח חדשים יותר ולכן אנאכרוניסטי. למתעניינים, אם יש, אין לי הגדרה או כלל אצבע ואני עייפה מכדי לחפש. אבל בגדול זה שיח שמקטלג את הדוברים לפי כמות הדבש שליקקו בחייהם, ומסיק מכאן לגבי הלגיטימיות של דעתם או אפילו יכולתם להתבטא. סימון כזה יכול לשמש ככלי עזר מועיל, למשל כשמצביעים על שחיתות. אבל שיח הפריבילגיות הוא כמעט מטרת הדיון. מסמנים את מי שלגיטימי שיביע דעה, מסמנים את מי שדעתו נחשדת מראש, את מי שדעתו אינה נחשבת כי "הוא פריבילגי" וכן הלאה, ועוצרים כאן כי מ.ש.ל. למעשה זו דרך יעילה לסתום פיות ולו בשל הניג'וס המתלווה לדבר1. בעיני זה לא מקדם או מלמד דבר מלבד תקיפות מצד אחד ותחושת אשמה מן הצד השני (זה שנחשד בפריבילגיות). 1 "אנחנו גרנו בקופסת נעליים בצד הכביש!". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההסבר. אני בכל זאת לא חושב שזה מה שעשיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמלאכי לא השתמש ב''פריבילגיות'' במובנו המודרני (או הפוסט-מודרני) אלא במובן המילולי הפשוט, ''הטבות''. בפרט, הוא לא כינה את אלוני עצמה ''פריבילגית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. מי יודע, אולי זו אני, שכבר פיתחתי גרדת מכל צירוף שמזכיר את האותיות המאוסות הללו. (נדמה לי שפעם כתבתי באתר זה ממש תגובות בעד הפו"מ? מעניין. אני תוהה אם הפו"מ הוא שהגיע למחוזות האבסורד הבלתי נסבלים, או שאני כשלתי במינון יתר של קריאת עמודי דעה ב"הארץ"). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |