|
||||
|
||||
אני מרוצה מתנועת הנגד לרני רהב. הוא מיצג בעיני את הגישה המעמדית והכוחנית למען בצע כסף שרומסת ומנסה להחליף את הערכים המקוריים של סולידריות שהמדינה הזו קמה איתם ובאמצעותם. ישנם מי שהיטיבו ממני לתאר את ההסתאבות הזו: הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב, וְלַטּוֹב רָע: שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר. הוֹי, חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם; וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם, נְבֹנִים. הוֹי, גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן; וְאַנְשֵׁי-חַיִל, לִמְסֹךְ שֵׁכָר. מַצְדִּיקֵי רָשָׁע, עֵקֶב שֹׁחַד; וְצִדְקַת צַדִּיקִים, יָסִירוּ מִמֶּנּוּ. ועבורו זה עוד יום בעבודה: למזער נזקים ולהמשיך הלאה: חדשות 2 - רני רהב לא מתנצל: "זה הסגנון שלי" - Mako לפני 23 שעות רני רהב התנצל בפני העיתונאית שעליה איים: "מצר על כך אם נפגעת" mako - לפני 4 דקות |
|
||||
|
||||
להרכיב על מוט ולמשוח בזפת ובנוצות. |
|
||||
|
||||
זאת התנצלות של מי שאינו מתנצל. כאילו הוא אומר: זה שנפגעת זו הבחירה שלך להיפגע. בקיצור, את אשמה שנפגעת. התנצלות של פוליטיקאי שרוצה להתנצל בלי להתנצל. |
|
||||
|
||||
זאת העבודה שלו, והוא טוב בה. הפופולריות שלו מלמדת עלינו כחברה יותר מאשר עליו. לכן נכון מאוד בעיני לטווח את הלקוחות שלו ולא אותו. הוא מיצג את הבעיה, ואינו הבעיה עצמה. |
|
||||
|
||||
זה גם די ברור שההתנצלות השנייה היא פשוט צמצום נזקים, הוא הבין מהתקשורת שהגישה הראשונה לא עבדה לטובתו ושינה גישה. כל מה שהאדם הזה מפיק מפיו זאת פשוט השלכה של מה שהוא חושב שיעבוד הכי טוב בשבילו ובשביל המעסיקים שלו, גישה צינית תועלתנית מוחלטת. |
|
||||
|
||||
נקודה קטנה: אני מסכים עם רהב שהתגובה של שפורר הייתה לא מיידית ומתחכמת. אבל מה לעשות שלה יש רק [משרה ב]עיתון אחד? זה מזכיר לי מערכה קודמת של אותו עיתון שבה הוא השיג הישגים משמעותיים על ידי הפיכת סיפור לאישי. ומשהו קטן שמפריע לי: בנוסח ה"התנצלות" שמופיע באתר TheMarker נפלה שגיאת העתקה ("בוואדי". השוו לצילום המכתב שמופיע באותה ידיעה שבו כתוב "בוודאי"). |
|
||||
|
||||
לשורה השניה שלך: גועל נפש. אם הקוראים של דה-מרקר היו אנשים חושבים, הלינץ' לא היה מצליח. |
|
||||
|
||||
כאיזון קטן לכך: נדמה לי שקראתי לא מזמן שראיון עם רולניק שבו הוא אמר משהו בסגנון: "זה קצת מטעה להגיד שהייתה לנו הצלחה עם דנקנר. הצלחנו עם דנקנר רק לאחר שנכשלנו עם תשובה, לבייב ושאר המסתפרים." |
|
||||
|
||||
זה "גועל נפש" להציג את הפן האישי בסיפור? כשנוחי מושך דיבידנד של מיליונים, זה מאוד אישי. גם כשבן דודו דני נותן לעצמו הלוואה על חשבון בנק הפועלים, זה מאוד אישי. ואגב, דרישה נודניקית להחזר חובות איננה לינץ'. |
|
||||
|
||||
... אבל לא לנושים (ואני בכללם, באמצעות קרן הפנסיה שלי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |