בתשובה לאנטילופה, 25/12/13 16:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השיר "בתשלומים". להיט היסטרי בתקופת הצנע. עברית מרוסקת של עולה חדש וקשה יום ממצריים. שפה עברית על הפנים אבל קלע למטרה והעביר מסר רלוונטי לרוב המאזינים. מי אומר ששפה גבוהה מבטיחה רמה ? מי אומר שלרוב האנשים בארץ היה איכפת באמת מה קורה בצ'כיה ? פלפל אל מסרי ואחר כך אפרים קישון (למשל סלח שבתי) ידעו מה באמת היה חשוב לרוב האנשים בארץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שיר נערץ, ופיזמנו אותו בלי סוף במשק ובצבא (היינו שלושה חברים בגרעין ששרנו כשלישיה בלתי הרמונית לחלוטין והופענו מול קהלים אוהדים בקיבוץ ובהיאחזות). בעניין פראג, אני לא יודע על הרוב בארץ, אבל אני יודע על רבים שכאבו את כאבם של הצ'כים. (אוהדי ישראל נכבשים ע''י האימפריה הסובייטית, אין לי ספק שהציבור הישראלי הרגיש הזדהות אישית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם הסטודנט יאן פאלאך שהצית עצמו במחאה על פלישת בריה''מ לצ'כיה. התמונות עוררו אז גל זעם ועצב. אין לי מושג אם זה היה לפני או אחרי הפסטיבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלפני. השיר מדבר על זה - האיש הצעיר שמתגנב, והאור המוזר שעולה בכיכר העיר שמתה, שם השחר לא בקע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |