|
||||
|
||||
המדד אולי משקף ממוצע משוקלל אבל לא משקף צרכים כלכליים של זקנים שהם בעיקר: מזון וטיפול רפואי. מחירי מזון עלו בקצב מסחרר; לא יודע בכמה עלה טיפול רפואי אבל בגלל ההפרטות של שירותים רפואיים יתכן שגם הוא עלה יותר מעלייית המדד. |
|
||||
|
||||
לאור המשחקים שמשחקים עם המדד, לא ברור לי איך הוא משקף משהו בכלל. הפריטים המשתתפים במדד משתנים כל הזמן. לפני שנה לא הכלילו פיג'מה לגבר שרוול קצר (נניח) - עכשיו כן. כי מחירה ירד. בעוד חצי שנה לא יכלילו אותה, כי מחירה יעלה. כל זה, על מנת לשמר אותו נמוך. __ עד כמה בכלל צריך פיג'מה לגבר שרוול קצר? למה פיג'מה צריכה מלכתחילה להופיע במדד? |
|
||||
|
||||
מעטים יודעים את האמת על חישוב מדד המחירים לצרכן, ובפרט על קביעת הרכב סל המוצרים הנכללים בו ומשקלם.. ובכן, הוא נקבע ע"י פקידים (תרגיע, איציק, לא של משרד האוצר, הפעם אויבי הציבור הם דווקא מהלמ"ס) באופן שרירותי לחלוטין, מנותק מהמציאות, וכפי שאת אומרת בבטחון של מי שיודעת :" כל זה, על מנת לשמר אותו נמוך". אכן, סוד שרק מעטים יודעים הוא שהבונוסים שמקבלים אותם פקידים עומדים ביחס הפוך לעליית המדד, וגם עליה בדרגות נקבעת במידה רבה על-פי הסעיפים המוצלחים ביותר שהפקיד הצליח להשחיל למדד, כש"מוצלח" מוגדר ככזה שמחירו לא עלה ואולי אפילו ירד. פי'גמה לגבר (שרוול קצר), אם לא נכללה בשנה שעברה ומחירה כעת ירד, דווקא לא תיכלל במדד כי אם מחירה כבר ירד היא לא מועילה, ויש אף סיכוי לא מבוטל שירידת המחיר מבשרת העלאה עתידית, ואף פקיד נורמלי לא יהמר על הבונוס שלו בצורה הזאת. להיפך, הם מחפשים את המוצרים שערכם עלה בצורה חדה, בתקווה שאחרי הכללתם הם יחזרו קרוב יותר לממוצע הקודם - הד"ר הטוב שלנו (או שמא עלי לומר הד"ר הנוב שלנו?) יוכל להסביר לך משהו על רגרסיה לממוצע אם תשאלי אותו. מכל מקום, מלבד הטעות הקטנה הזאת את צודקת בהחלט בביקורתך. בעולם אידיאלי העסק היה מנוהל אחרת לגמרי: סל המוצרים ומשקלם היה נקבע לא לעתים קרובות - חצי שנה כפי שכתבת היא תקופה קצרה מדי - אלא, נגיד, פעם בשנתיים (כדי לבטא שינויים אמיתיים בהרגלי הצריכה), והיה מתבסס על הוצאות בפועל של מדגם לא קטן של משפחות (למרות העלות הגבוהה, אני הייתי בוחר 12,000 כאלה) שנבחרות באקראי עפ"י הכללים הסטטיסטיים המקובלים (ע"ע הד"ר הטוב) מדווחות על כל הוצאה שלהן בתקופה של לא פחות משבועיים ימים (יותר מזה והנישומים מתעייפים ומתחילים לחפף. פחות מזה ויש עיוותים מקריים רבים מדי). יתר על כן, לא הייתי מסתפק בכך אלא חוזר אל אותן משפחות ושואל אותן שאלות (נוקבות!) על הוצאות גדולות שהוציאו לא במהלך אותם שבועיים שנדגמו, כדי לכלול גם את אלה. כך יצא שאם קנית דירה לפני חודש, הנתונים על מחירה יתווספו למידע הקובע. מה שעוד היה קורה בעולם אידיאלי הוא שמשכורות הפקידים והבונוסים שלהם היו תלויות במדד בדיוק באופו האופן בו משכורות שאר הציבור תלויות בו. זה היה מבטל את הנטיה, המודעת או בלתי מודעת, שלהם לעוות את התוצאות. אם זה היה תלוי בי, לא הייתי נותן לפוליטיקאים שום דריסת רגל בכל התהליך הזה, והייתי שם קץ לנוהג הנפסד של שר האוצר לטלפן ללמ"ס פעמיים בשבוע עם הדרישה למצוא סעיפים חדשים שישמרו את המדד נמוך (ובאותה הזדמנות גם הייתי מונע משרה לנדנד עם השאלות שלה על איפה מוצאים נרות בריח היביסקוס נפאלי). אהמ, כן. _________________ שכ"ג מגן על הממסד. לאן הגענו? |
|
||||
|
||||
קראתי באיזה מקום שהשינוי בשיטה נעשה בארה"ב אי שם בשנות ה-80, לא רק בישראל. ישנו האתר של ג'ון וויליאמס שמביא נתונים לפי שיטת החישוב הקודמת; האינפלציה לפי זה גבוהה יותר וכך גם האבטלה. לגבי פקידי האוצר: כמובן שהם עושים מה שמתאפשר להם על ידי פוליטיקאים נרפים או אידאולוגיים. |
|
||||
|
||||
כשמחיר מוצר X יורד, יש נטיה לצרוך ממנו יותר, וההיפך. אם הלמ"ס עושה את עבודתו נאמנה, וסל הצריכה משקף את הצריכה הממוצעת, אז בהחלט אפשר לראות את התופעה עליה נועה מתרעמת. (ולמיטיבי לכת - ע"ע פיצוי לספייר לעומת פיצוי היקס) |
|
||||
|
||||
אם נועה מתרעמת על התנהגות עקומות ההיצע והביקוש, יש להפנות את התרעומת לגורמים אחרים, לא ללמ''ס. |
|
||||
|
||||
אבל הלמ"ס מייצרת בסוף את הסטטיסטיקות, נכון? אז מה? אתה מדפיס סטטיסטיקות ובסוף האחריות היא על המתמטיקאים. קצת בגרות בנאדם, קח אחריות על מה שאתה כותב! |
|
||||
|
||||
אני לא משוכנעת שההיצע והביקוש משפיעים פה. אם יש לך סל צרכים מסויים, אתה תקנה אותו. אתה עשוי לשחק בו: אם העגבניות יקרות והבצלים ותפוחי האדמה זולים, תקנה יותר בצלים ותפוחי אדמה, ופחות עגבניות. אם העגבניות עולות 34 ש"ח לקילו כי היתה קרה, אתה עשוי להעיף אותן מהתפריט כליל לשבועיים. או להחליט שאתה רוצה עגבניה בסלט ויהיה מה, ולכן תחתוך בקניית משהו אחר. אבל אתה לא תקנה פיג'מה לגבר (שרוול קצר!), אם אתה לא צריך פיג'מה לגבר שרוול קצר, גם אם מחירה זול. ואתה לא תעיף את המזון לחלוטין מסל הקניות שלך - כי לאכול אתה צריך. גם אם מחירי המזון, ככלל, מתייקרים מאוד. |
|
||||
|
||||
אני אסתמך לצורך העניין על דבריו של שכ"ג לצורך הבנת שיטת החישוב של המדד. התיאור שלך נכון, אבל מה בינו לבין חישוב המדד? הלמ"ס עשה סקר ממנו התברר ש"פיג'מה" היא 0.003 אחוז בממוצע, מההוצאות החודשיות של משפחה בישראל, לעומתה עגבניות, לאורך זמן, הן 1 אחוז מההוצאה לחודש. אם מחירה של הפיג'מה יצמח ב-100 אחוז (וכל השאר יישאר קבוע) המדד ייעלה ב0.003 אחוז, לעומת זאת אם העגבניה תעלה ב100 אחוז המדד יעלה באחוז שלם. הייקור של העגבניה והפיג'מה יגרום לעלייה של 1.003 בעלות של סל הקניות של המשפחה הממוצעת בישראל (לפי הסקר), כעת ייתכן שעליית מחירי העגבניות תשנה את סל המוצרים של המשפחה (הממוצעת), והיא תעבור לצרוך בצלים, נניח ששינוי זה ישאיר את הוצאותיה זהות, לדעתך המדד צריך להישאר קבוע? נניח שהשינוי יוריד את ההוצאות המדד צריך לרדת? סל המוצרים צריך להשתנות מעת לעת בהתאם לצריכה האמיתית, אבל שינוי תכוף מדי, עלול לגרום לתוצאות לא אמינות כפי שהדגמתי. שאלה לסטטיסטיקאי הבית, נניח שהחשמל הוא 20 אחוז מההוצאה החודשית, בעקבות התייקרות הדרגתית בשיעור כולל של 50 אחוז, הוא הופך להיות 30 אחוז מההוצאה החודשית ובשינוי הבא של סל המוצרים, משנה זאת הלמ"ס בהתאם, האם עצם ההגדלה של המשקל במדד תשנה (בחודש הספצפי בו בוצע שינוי סל המוצרים) את המדד? |
|
||||
|
||||
אני קצת מבולבל מהפסקה האחרונה. נראה לי שיש בה מידע כפול, ולכן חלקו מיותר. אם משפחה מוציאה 1000 שקל בחודש, ומזה 200 שקל חשמל, הוא אמנם מהווה 20 אחוז. אבל המספר שחשוב הוא המאתיים ולא האחוזים. אם כמו שאמרת החשמל עולה ב-50 אחוז, אזי כעת המשפחה מוציאה 1100 בחודש, מזה 300 שקל חשמל. אז נכון, אפשר לחשב שוב את האחוז המחודש ולקבל 27%, אבל למה זה מעניין? ברגע שיש לנו את הגידול ממאתיים לשלוש-מאות (והגידול במדד מ-1000 ל-1100, 10% גידול), זה מספיק. לא ברור לי למה להחזיק את המנגנון המסורבל ש'זוכר' שעכשיו החשמל מהווה 27 אחוז מההוצאה ולא 201. זה נתון שאפשר לדווח עליו החוצה כשמפרטים את המדד, אבל למה להשתמש בו לצרכי חישוב? 1 תשובה אפשרית היא שאם יש לי את האחוז היחסי של החשמל, עלייה נוספת במחירו תאפשר לכאורה לחשב את התוספת למדד הכללי על פי האחוז הקודם. אבל אני חושש שזה רק יכול לגרור חישובים מוטעים, כמו שראינו בדוגמה שלך, וודאי כשצריך עכשיו לשקלל את כל הדברים שעולים בנפרד. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני מבין, סל המוצרים הממוצע כולל (למשל) 100 קו"ש חשמל, שכרגע עולים 200 שקל. אם מחיר החשמל יעלה בחמישים אחוז, הוצאות המשפחה על חשמל יעלו1 - אבל סביר מאוד שכמות החשמל הנצרכת תרד (למשל) ל80 קו"ש. אם המצב החדש ישאר על כנו, מתישהו יצטרכו בלמ"ס לעדכן את הסל. ___ 1. לשם הפרקטיות נתעלם ממוצרי גיפן. |
|
||||
|
||||
בוא נניח ששינוי הצריכה של משפחה זה דבר שקורה בעיכוב לא קטן של כמה חודשים, עד שהם רואים את החשבונות, מבינים מה עלה וכ"ו. אבל העלייה היא מיידית. אז לפני העלייה משפחה הוציאה 200 שקל(ואני מניח שזה הנתון שהסקר שלך יודע למדוד). אחרי העלייה היא הוציאה על חשמל 300 שקל. ואחרי מספר חודשים היא מוציאה על חשמל 300*0.8 = 240 שקל. זה כל מה שצריך לדעת. למה צריך לעדכן את הסל בשביל זה? אני מבין שבשביל פילוח ההוצאות של המשפחה, לידיעתה בלבד, כדאי שהיא תדע כמה היא צורכת ומאיזה תחום, אבל לצורך החישוב הכולל זה עדיין לא ברור לי. |
|
||||
|
||||
הסל נראה ככה : { 4 תפוחים, 3 בננות, 100 קו"ש חשמל } הערות: 1. מחיר הסל ניתן כשמכפילים את וקטור הסל בוקטור המחירים. 2. גם את המחירים הממוצעים צריך לאמוד (גם זה לא מעט עבודה, ועושים את זה לעיתים תכופות יותר. אבל זה כבר שייך לסיפור אחר). 3. לצורך הענין, אחוז ההוצאה על חשמל מעלות סל המוצרים מחושבת ע"י עורך העיתון רק אחרי שהנתונים חושבו ופורסמו. נניח ששנה לאחר עלית מחירי החשמל מעדכן הלמ"ס את סל המוצרים. הסל החדש יראה כך: { 4 תפוחים, 5 בננות, 80 קו"ש חשמל } |
|
||||
|
||||
אני מבין (או שמתבהר לי לאורך הדיון) ששתי השיטות יתנו בסוף את אותם מספרים, אז לכאורה הוויכוח כאן הוא על פרטים טכניים שוליים. לי נראה שהסקר שלך יכול באותה מידה כבר לשאול מה התוצאה של מכפלת הוקטורים. אני למשל יכול לומר לך בדיוק סביר כמה שקלים אני מוציא על חשמל בחודש, אבל אין לי שום מושג כמה קו"ש חשמל אני מוציא. יש גם עוד נקודה - זה שהמשפחה הורידה את צריכת החשמל שלה, גם לזה יש מחיר - היא אכן מקבלת פחות מוצר על מה שהיא משלמת. ואז לכאורה בשוק משוכלל ורציונלי, אם כל משפחה היתה מוציאה בדיוק כמה שמצבה הכלכלי מאפשר - בלי קשר למדד (כמובן שלא עד אבסורדום) - עדכוני הסל שלך היו מקזזים בהגדרה (שכלול+רציונליות) את עליות המחירים, ועליות המחירים היו - הפלא ופלא - נעלמות מן המדד לחלוטין. יש בזה משהו לא הוגן, או לא סביר, או משהו אחר. אבל נראה לי ששנינו מבינים ששתי השיטות קבילות. מה שכמובן מטריד זה שדה-פקטו ברור לי שהמדד של 6 השנים האחרונות רחוק בעשרות אחוזים מהעלייה בהוצאה האמיתית של משפחה. |
|
||||
|
||||
אבל אם לחזור לשאלה המקורית: תוסיף עוד כמה עזרות אחוזים ל־2000₪ בחודש ועדיין לא תקבל דמי קיום סבירים. שאלה אחרת: האם יכול להיות שאתה זוכר יותר את מחירים שעלו מאשר מחירים שירדו? |
|
||||
|
||||
טוב, אני הצטרפתי לתת-פתיל שהתעסק בחישובי המדד (נדמה לי שנועה היתה המתלוננת הראשונה על החישוב הזה) ולא בדמי הקיום הנ"ל (שאכן לא סבירים בעיני). באשר לשאלה השנייה: וודאי שתיאורטית יכול להיות. אבל בסה"כ סעיפי ההוצאות העיקריים שאני מכיר הם לא כל כך רבים: דיור, רכב וביטוחיו + דלק, אוכל (בסופר), אוכל (במסעדות), ביגוד, חשמל/מים/ארנונה וזהו בערך. באשר אליהם: א. דיור עלה מאז 2007 בכ-60%. זה נכון גם למרכז וגם לפריפריה, תן או קח כמה אחוזים, וכן לשכירות וגם לרכישה. ב. הוצאות רכב נראה לי שלא השתנו משמעותית בשנים הנ"ל. מחירי הביטוח די דומים. הדלק לעומת זאת עלה בעשרים-שלושים אחוז לפחות. ג. אוכל בסופר זה נושא קצת יותר מורכב, ואני גם לא עוקב אחרי כל המחירים. מוצרים ספציפיים שעקבתי אחריהם (טחינה מלאה, שקדים, שמן זית) עלו בעשרות אחוזים. ירקות ופירות קשה לעקוב, אבל אני לא מרגיש שינוי מהותי, וודאי לא ירידה מהותית (היו פיקים של עגבניות וכאלה לאורך הדרך אבל נניח לזה). ד. אוכל במסעדות קפץ משמעותית, 30-50 אחוז להערכתי. באמצע העשור הקודם יכולת לאכול ארוחת בוקר/בראנץ' נאה ב-39-45 שקל. היום אותן ארוחות יעלו בין 59 ל-70 שקל. כנ"ל מנות אחרות וקינוחים. נדמה לי שגם מחירי הקפה (נכון ללפני קופיקס). ה. ביגוד - אני לא מרגיש בשינוי משמעותי. ו. חשמל/מים/ארנונה - מים כידוע כמעט הכפילו את מחירם עקב המעבר המופלא לחברות פרטיות (אולי דוגמת דגל להפרטה כושלת ועושק הצרכנים). חשמל וארנונה נראה לי שנשארו דומה, אולי עלו מעט. הנה, טרחתי לפרט את החיוויים שלי לגבי הסל. כמובן שמדידה אישית היא לא ממוצע, אבל היא גם לא בלתי מייצגת לגמרי. וחלק מהנתונים לעיל רלבנטיים לרוב המשק. מדד המחירים מאז עלה בכ-15%. נראה לי שיש פער משמעותי בינו לבין הנתונים לעיל. |
|
||||
|
||||
תעביר את סל הצריכה שלך לטיסות לקצרות לחו"ל, יוזלו מאוד לאחר ששברו את התנגדות "אל על". תנצל זאת לטיסה בבוקר לגרמניה , שם תקנה 5 קילו עגבניות במחיר שפוי, ותחזור לארץ בערב. |
|
||||
|
||||
אם כבר טיסות - בשנים 2007-2008 טסתי מספר טיסות מהארץ לניוארק, אף אחת לא עלתה על 900$ (הלוך-חזור). אפשר לחלום על מחירים כאלה היום. |
|
||||
|
||||
כן, אבל כמה זה היה בשקלים? |
|
||||
|
||||
שער הדולר הממוצע ב-2008 היה בערך 3.6-3.7 שקלים (באמצעה הוא אפילו הגיע ל-3.23 שקלים), ככה שלא נראה לי שזה מאד שונה מהיום. |
|
||||
|
||||
רוץ מהר, ב-20 בינואר יוצאת טיסה של KLM (דרך אמסטרדם) ב-868$. |
|
||||
|
||||
מים לא עברו לחברות פרטיות - אלו חברות בבעלות הרשויות המקומיות. ההבדל הוא שעכשיו, התקציב שלהן סגור והרשות המקומית לא יכולה לעשות שימוש בהכנסות ממכירת מים שאינו טיפול במים. בנוסף, אין קשר בין תאגידי המים לעליית מחירי המים. מחירי המים עלו בגלל החלטת הממשלה (?) שמחירי המים צריכים לשקף את עלות הפקת המים. לא הפרטה כושלת ולא הפרטה מוצלחת, כיוון שזו בכלל לא הפרטה ועליית המחירים לא קשורה ללא הפרטה הזו. |
|
||||
|
||||
אני מבין, תודה על התיקון. חשבתי שגם קודם עיריית תל אביב היתה אחראית על המים של התושבים שלה, לא? |
|
||||
|
||||
מחירי המים עלו ועוד איך. התרגיל של העלאת מחיר המים הוא קביעת מחיר ריאלי, נאמר, על מכסת צריכה מינימלית וכל מי שעובר את המכסה משלם מחיר כפול או משולש ממחיר המים. מאחר ומכסת הצריכה קטנה מאוד, לא ריאלית לרוב הצרכנית הם משלמים מחירים כפולים ומשולשים על מים ביחס לעלות הריאלית של המים. כמו כן, לעניים שרוצים לצרוך פחות ממיכסת המים המינימלית — המחיר של המים *הוכפל* כי יש מחיר מינימום כפול ממה שהיה קודם. אם קודם הם שילמו 12 שקל לחודש על צריכה אפסית, היום הם משלמים 26 שקל לחודש על צריכה אפסית. (מספרים מקורבים) אגב, ב"מי אביבים" התגלתה שערוריה פלילית כספית לפני מספר ימים, תוך הסתמכות על נוהלים חדשים שמבוססים על הפרטה בפועל. לפני כן, היה קשה יותר לגנוב דרך הספקת מים, עובדה שלא היו תרגילים שחיתות כאילו. זה שקוראים להפרטה בשמות אחרים לא משנה את העובדה שזו הפרטה בפועל. נוסף על כך, "מי אביבים" עשו עבודה זבל בהחלפת מונים בבניין בו אני גר , זה לא רק אצלי זה בכל הבנין. אינסטלטור אמר לי שההברגות שלהם הן לא תיקניות ולכן יש נזילות בלתי נימנעות בחיבורים המוברגים שלהם. אני אשלם ביוקר על הרשלנות שלהם. לפני כן עיריית תל אביב השתמשה בקבלני אינסטלציה, לצורך תחזוקת צנרת בניינים, שעשו עבודה טובה. יש לי עוד דוגמא אישית כיצד מי אביבים הורידה את רמת השירות והעלתה את הוצאות המדינה, אבל לא כאן המקום,לפרט. לא ראיתי שום פרוייקט משמעותי שתאגיד מי אביבים עשה בהבדל מהעבר, לכן להערכתי כל הסיפור שהם משתמשים בעלויות מים גדולות יותר כדי לשפר את השירות נראה לי קשקוש. לי נראה שהגידול במחיר המים מושקע בחשבונות הבנק השמנים והמתנפחים של השולטים בתאגידי המים. |
|
||||
|
||||
אז איך תקרא לזה? מיקור חוץ אוטונומי? |
|
||||
|
||||
הפסקה השנייה שלך פשוט שגויה. בעשירונים העליונים, חלק לא קטן מההכנסה הולך לחסכון או להשקעות, ולא להוצאה עבור צריכה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים לגמרי עם המשפט השני שלך, רק לא ברור לי איך (או אם בכלל) זה קשור למדד. המדד מודד רק הוצאות על צריכה לא? |
|
||||
|
||||
בדוגמה שלך, לא משנה כמה המחירים עולים, משפחה ממשיכה לצרוך את אותה כמות מהמוצר, וההוצאה עליו פשוט גדלה יחד עם ההוצאה הכללית של המשפחה, מכיוון שזה לעיתים קרובות לא תואם את המציאות (כי ההכנסה לא גדלה בהתאם או בגלל שינויים שהמחירים גורמים להרגלי הצריכה), הלמ"ס מעדכן את סל המוצרים. למשל הוא גילה, שבעבר משפחה בזבזה 10 אחוז מההוצאות (100 שקל) על "מסעדות" ובעקבות עליית מחירי החשמל, משפחה ממשיכה לצרוך את אותה כמות חשמל (במחיר החדש), אבל מבזבזת 0 שקלים על מסעדות, כלומר סך ההוצאות של משפחה נשאר 1000, אבל כעת כאשר החשמל יעלה שוב ב-50 אחוזים, הוא יעלה את המדד ב15% (150 מתוך 1000) ולא ב-13.6% (150 מ1100) כפי שהיה לו סל המוצרים היה נשאר זהה. כלומר שאם נניח שמחירי החשמל ימשיכו לעלות, אבל שהצריכה של החשמל נשארת קבועה, כל עיכוב בהכנסת סל המוצרים החדש יוריד (בדוגמה שלנו) את המדד באופן פיקטיבי, ולכן נשאלת השאלה, האם יש "לפצות" את המדד כאשר משנים את סל המוצרים. |
|
||||
|
||||
אני מבין מה אתה אומר, מלבד נקודה אחת - אז למה צריך 'לעדכן את סל המוצרים'? לפני זה משפחה הוציאה 100 שקל על מסעדות ו-100 שקל על חשמל, ועכשיו משפחה מוציאה 200 שקל על חשמל ו-0 שקל על מסעדות. זה כל מה שצריך לדעת בשביל חישוב המדד. לא צריך לעדכן שום 'סל מוצרים' כדי שהנתונים הנ"ל ייתנו לך את כל המידע שאתה צריך. נראה לי שהפינג-פונג הזה בין צריכה באחוזים לסל מוצרים לצריכה בפועל מסבך מאד את כל הענין. |
|
||||
|
||||
השינוי הזה בין צריכה של X יחידות חשמל (ב-100 שקל) וצריכה של Y יחידות מסעדה (ב-100 שקל) לצריכת X יחידות חשמל (ב-200 שקל) ו-0 יחידות מסעדה הוא שינוי בסל הצריכה. יכול להיות שY יחידות מסעדה התייקרו ל-300 שקל, אבל מכיוון שמשפחה ממוצעת לא צורכת יותר "מסעדה" אין לכך משמעות. המטרה של המדד היא להבין בכמה התייקרו המחירים באחוזים, אם לא תעדכן מה צורכים בפועל איך תדע אם המחירים עלו או ירדו? (אם למשל המחיר של פטיפון עלה בצורה ניכרת בשנים האחרונות, אין לזה השפעה על המדד העכשווי, אבל על המדד של 1985, אמורה הייתה להיות לזה השפעה). |
|
||||
|
||||
אבל לפי מה שהסברת לי, אכן הסקר מודד מה צורכים בפועל - הוא זה שסיפר לי שקודם הוציאו 100 שקל על מסעדה ועכשיו מוציאים 0. ההבדל הזה בין 100 ל-0 לא צריך את ה-Y וה-X שלך כדי לומר לי מה ההוצאה הנומינלית של משפחה. |
|
||||
|
||||
כנראה לא הבנתי מה אתה טוען. מהתחלה, איך אתה מציע לחשב את המדד? |
|
||||
|
||||
נראה לי שתגובה 625753 מסכמת את עמדתי. אני מבין שיש פה בעיה קטנה בחישוב הצריכה, כי היא משתנה על פי תנאי השוק. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שקשה מאוד לדעת את התפלגות ההוצאות של המשפחה הממוצעת בחודש מסוים. הלמ''ס מעריכה את התפלגות ההוצאות באמצעות סקר, מניחה שהיא קבועה במשך שנתיים, דוגמת את מחירי החשמל והבצלים פעם בחודש, ומחשבת את המדד. |
|
||||
|
||||
''שאלה לסטטיסטיקאי הבית'' - אם הכוונה אלי, אז לצערי אני לא יכול לעזור. אין לי שום מושג איך ובאיזו תכיפות הלמ''ס (או מי שזה לא יהיה) מעדכן את סל המוצרים שלפיו מחושב המדד. |
|
||||
|
||||
"הואיל והרגלי הצריכה משתנים עם הזמן, הלמ"ס בונה כל שנתיים סל חדש כדי לשקף את השינויים הללו." - מדד המחירים לצרכן [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
התחליף לעגבניות הם פלפלים או חצילים, שלושתם ממשפחת הסולניים (אם ''משפחה'' היא המינוח הבוטני הנכון למינים הקרובים הללו). גם גמבה, נדמה לי, במשפחת הסולניים. |
|
||||
|
||||
לא עובד לרוטב פסטה (או פיצה). ואם תטען שיש רטבים כאלה, אני רוצה לראות את הילדים שלך (לא אישי) אוכלים אותם. |
|
||||
|
||||
חשבתי שהתופעה מעניינת. את התרעומת מפנים בהתאם לאג'נדה. ___ "יש להפנות"?! אתה מתאמן לקראת נאום בכנסת? |
|
||||
|
||||
מעשה שהיה כך היה. פעם אחרי התראה טלפונית הגיעה לביתי באילת בחורה חביבה מהלמ"ס והודיע לי שעל פי חוק אני חייב להשתתף בסקר. היא השאירה ערמה של טפסים ואיימהשעוד אשמע ממנה. כך מצאתי את עצמי מדווח על כל הוצאות הבית במשך חודש או אולי חודשיים. אלא מאי? הבית בו גרנו שני רווקים שופץ ותוחמן לשתי יחידות דיור נפרדות שמשותפות רק בשעון החשמל המים ומכונת הכביסה, עקב מחדל ורשלנות של מחלקת הגנים של העיריה וחיבור לפני השעון רוב צריכת המים (המון מים, גינה ענקית כמו ג'ונגל טרופי, מטבח אחד בחצר ומכונת כביסה) היתה על חשבון העיריה. השותף עבד כמדריך טיולים ולא רק שכמעט לא שהה בבית, גם החזיר מכל טיול ארגזים של אוכל יבש ומשומר כך שחוץ מסיגריות כמעט ולא קנינו כלום במכולת. יום אחד חזרה הבחורה, אספה את הטפסים, השאירה מחשבון של טקסס אינסטרומנט בהוקרה ממדינת ישראל והלכה לחשב את המדד. וכך דפקתי את השיטה. |
|
||||
|
||||
אבל ידוע שיש הבדל בין ההכנסות המדווחות (לדוגמה: לפי מס הכנסה) להוצאות המדווחות (לפי הלמ"ס). |
|
||||
|
||||
כל הכבוד ללמ"ס שמצליח להכניס לשיטת החישוב שלו גם את אילו שמצליחים לחיות מאוויר (של אחרים)1. 1 הרי כשהם מחשבים את ההוצאות של מי שקונה את ארגז האוכל, הם לא מחשבים כמה מתוך זה נאכל במהלך הטיול. |
|
||||
|
||||
דירת רווקים עם ג'ונגל טרופי + שותף שלא שוהה בבית, ודוקא את השיטה רצית לדפוק? צ'מע, הדור שלכם באמת מוזר. |
|
||||
|
||||
אולי תספרי לנו איזה משחקים משחקים במדד, ואיך הם משפיעים עליו? אני לא סרקסטי, למעט תגובות כמו של שכ"ג שאומר שהכל מקצועני, ולעומתן מיני אנקדוטות (נכון, גם של בכירים לשעבר) והוצאת קיטור, לא ראיתי אף פעם ניתוח רציני של איך אמורים למדוד את המדד לעומת איך עושים זאת בפועל. ובכמה (אם בכלל) הייתה שונה התוצאה אם היו עושים זאת כך... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |