בתשובה ליובל נוב, 24/10/13 16:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אישית יותר מעצבן אותי אובדנה של ה''בית'' בביטויים כמו ''שנפגש, שבוע הבא, אני יראה לך מה זה'', אבל אני עם מי שנאבק למען כל אות מאותיות הבכל''מ. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה בדבר אובדנם של פעלים בזמן עבר או עתיד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נראָה לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם. גם, למשל, בדיווחי חדשות, על דברים שקרו או מה שיקרה בעתיד, הכל מדווח בלשון הווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל מי שמתעצבן מהידרדרותה של השפה (וגם למי שלא) אני ממליץ מאוד לקרוא את The Unfolding of Language של גיא דויטשר. בפרט, הפרק השני המפיל מצחוק. זה יתן לכם פרפסקטיבה נחמדה. (רמז: מכיוון שאתה כידוע מאותגר צעירותית, אולי אתה זוכר איך לפני לא כל כך הרבה זמן התעצבנת קשות על הצעירים העילגים של ימינו [אז] שאומרים "כשניפגש" במקום "כאשר ניפגש". ואולי תיזכר עוד קצת יותר אחורה, אז "כאשר" היה קיצור משוקץ של "כמו אשר" (או משהו, לא יודע), קיצור שהתפשטותו בימינו [אז] העידה על עצלותו של הדור וחורבנה הקרב של התרבות האנושית.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני יודע שאתה לא מאלה שחושבים שאובדן הבכל''ם מבשר על חורבן התרבות, אתה סתם נהנה להתעצבן. אז קח בחשבון שהספר של דויטשר עלול לקלקל לך את ההנאה הזו, אבל תקרא בכל זאת, הוא מציע שפע פיצויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, בהחלט אקרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות הצליחו להכחיד את תחילית הקיצור המשוקצת ת' שמצאה את דרכה לכתובים מימי בר כוכבא. אני מנסה לדמיין את אותיות שמת''ה כלו''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בר כוכבא נפל בשביל, והוא שם בכלוב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לכתוב "דההה" וגם תגובה 531383 אבל אז חשבתי שאולי צפריר התכוון לאותיות "שם תכבל(ים)" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת ספר מצוין. קראת אותו בעברית או באנגלית? כידוע, הוא נכתב במקור באנגלית, למרות שהמחבר ישראלי במוצאו, ורק אח"כ תורגם לעברית (לא בידי המחבר). קראתי ואהבתי מאד את הגירסה העברית, למשל בזכות השימוש הכמו-אגבי בביטוי "זה טוב ויפה, אבל בעצם", נדמה לי שאפילו סמוך לאיזכור של איזשהו כלב (מדובר בציטוט מ"איה פלוטו", למי שפיספס). חוץ מזה, שכ"ג לרוב מתעצבן על כותבי ה"שניפגש" במקום "כשניפגש". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי באנגלית, אקרא גם בעברית (ולו בגלל שיהיה כיף לקרוא אותו שוב). תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו שגמרתי לקרוא את הפרק השלישי בספר (אגדול!) של גיא דויטש, אני מרגיש כמו אחד שהביאו לו בעיטה בביצים או הורידו לו פטיש חמש קילו עלָראש. לא שהטענה הבסיסית שם היתה חדשה בשבילי, אבל הצגת הדברים בצורה המקיפה (והמשעשעת עד דמעות) שנֶעֶשתה שם, עם שלל הדוגמיות של הנודניקים לאורך ההיסטוריה (האים ידעתם שאפילו קיקרו התלונן על התנוונות הלטינית בדורו? מזכיר את אותו שומרי (או שזה היה אכדי?) שהשמיץ את הנוער של ימיו שהולך ומתדרדר). שאני חושב על מליון ההודעות שרשמתי בעבר אם תיקון "שגיאות" בכאילו כזה אני מָזה מתבייש שבא לי למות. להקיא. לבכות. או לפחות לקחת מקלחת. לאו דפקא בסדר הזה. אלה ממכם שמֵכּירים אותי, ועוד יותר מהם אלו שלא מֵכּירים אותי, יודעים שיש לי את האומץ להודות בטעויות באותם מקרים מעטים שאני עושה כאלה, ולכן נִרָלי שאני מפרק את העמותה לשימור הבכל"ם. לא נותר לי אלא לבקש סליחה מאלפי העמיתים שהצטרפו אלי במאבקי המוטעה והקדישו ממרצם, מזמנם, ומכספם להגן על מה שהוא חסר ערך מצד אחד ובלתי ניתן להגנה מצד שני. המאבק הזה ניראָה עכשיו טיפשי כמו מאבקם של מחבקי העצים להציל מהכּחדה את הדוב פנדה או הטיגריס הסומטרי, כשהם מתעלמים מיזה שמינים שונים נכחדים כבר מיליארדי שנים והביוספירה רק חוגגת וְמשגשגת וְמתעשרת! זה פשוט לא עושה שכל, מה שהם אומרים. ידידי היקרים, אני לא רוצה לשקר אותכם: אני מצטער שהובלתי אותכם בדרך הזותי, כמו אחד שהתבלבל שהגיע לצומת עמוסה או משו. עכשיו זה כבר לא מרגיש נכון, כל הדיסקוסים האלה שבהם מילאתי את דפי האייל. פעם שאמרתי את זה, כמה הייתי רוצה לרפרש תגובות ישנות שלי (לא, לא אלנקק אליהם!) בשביל שאני לא יצטרך להיתבייש בהם עוד הפעם... בבניין הֶתפעל ננוחם! לא, בבניין אֶתפעל ננוחם. מה פיתום? בבניין יִתפעל ננוחם. זהו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובבניין ציון ננוחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם בו (יש שם קפה לא רע של מקס ברנר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה, גבר? ספר, אחשלי, ספר, איך היה קיקרו? קרוע כזה? פעור לגמרי? פסדר אכלת סרטים, אבל עכשב שאתה קולט כמה חפרת סתם, אל תתחיל לחפור לצד שני, למה אין לנו ראש לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון שזה לא בזין שלכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לדבר ככה אחויה? אני רק אומר שאתה יוצא לנו בהפוכה ככה- זה לא בא לנו טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה מזכיר לי ציטוט שראיתי על חולצה לפני כשבוע: חֹלם, אתה חסר. כמובן בפונט הכחול המתבקש לשיפור הרפרור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה כמובן מזכיר לי את מחייה השפה העברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(היית צריך לכתוב אזהרת ספוילר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אותו שומרי (או שזה היה אכדי?) שהשמיץ את הנוער של ימיו שהולך ומתדרדר" - יכול להיות שהתכוונת "אשורי"? חוץ מזה, גדול. אני ספרתי 45 עילגויות מכוונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח את ה "א" של האכדי, השמט את ה"מ" של השומרי, הלחם את שתי הפיסות שקיבלת ו... הופס! זה מחקה כל כך טוב תהליכים עליהם הספר מדבר שאני מתפתה לייחס לתת-מודע שלי כוונת מכוון. האמת, כפי הנראה, קצת פחות מרנינה ושיכת לתחום הגריאטרי-ניווני (שמע, זה כיף גדול להזדקן ולייחס את כל האיוולת שלך לגיל. כשהייתי בן עשרים נזקקתי לתירוצים מתוחכמים יותר, אלא שלשמחתי אז עוד ידעתי להמציא כאלה). מובן שהתכוונתי להודעה ההיא שלך, תודה שהזכרת לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיבוש שחדר לאחרונה ללב העברית, ועדיין מסמר את שערותי: אנשים שפעם שכרו דירה היום שוכָרים (נשמע כמו "סוחרים") אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שמפריע לך? לי הרבה יותר מפריע שכמעט כולם היום משכירים דירה (גם הבעלים וגם המתגוררים בפועל). למעשה הפועל "לשכור" כמעט נכחד מהשפה המדוברת. אפילו כל מי שיוצא לטיול בחו"ל כבר "משכיר" רכב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שמשכיר וגם שוכר בו זמנית, השיבוש הזה אכן עולה לי על העצבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זה כבר כמה עשורים, לא? התרגלתי. אבל אתה באמת מנחם אותי קצת, אם "שוכָרים" מחליף את "משכירים". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |