|
||||
|
||||
לא מעט מהעיתונים הללו כבר זמינים לחיפוש. כתבה משנת 1960 שמזכירה את סיפור אי רצונו לדרוש בערבית: הכתבה מלאה באי־דיוקים ולא הייתי מסתמך עליה כמקור אמין. ראיון משנת 1972 עם כתב "דבר" הצעיר נחום ברנע: http://www.jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWi... מזכיר ביקור בארמון (אך לא שיחה עם המלך, עם או בלי מתורגמן). מזכיר רדיפות על ידי השוטרים בשל התעקשותו על דיבור בעברית. אתם מוזמנים לנסות למצוא כתבות נוספות. חיפשתי "עובדיה יוסף", "עובדיה יוסף מצריים" (מתברר שזה לא הכתיב הנפוץ) ו"עובדיה יוסף מצרים". נראה לי ששתי הכתבות הללו מסתמכות (כמעט בלעדית) על הראיון עם יוסף. ממה שאנחנו יודעים כיום, נראה שהוא עזב את מצריים בעיקר בגלל סכסוכים עם יהודים ולא עם שוטרי המלך. בחיפוש הראשון מצאתי להפתעתי ידיעה משנת 1937 על "עובדיה יוסף מזרחי" (כזכור, לאחר חזרתו ממצריים הוא אימץ לעצמו לזמן קצר את שם המשפחה "מזרחי" כשמו, אבל לאחר זמן מה בחר בשמו השני, יוסף, כשם המשפחה). מתברר שזו הודעה על פטירתו של אדם אחר. |
|
||||
|
||||
בלי קשר למצרים וכו', רק רציתי לציין שמקטעי העיתונות האלה ומעוד קטעים ישנים (רק אל תשאל אותי מאיפה, לא זוכר) מצטיירת דמות הרב הצעיר כאיש צנוע ונעים הליכות. אין לי אלא לנחש שהשנים הארוכות בעין הסערה הציבורית והפוליטית הן שהפכו אותו לזקן הנרגן, המחרף-מגדף-מקלל וגס הרוח שהכרנו. במידה מסויימת, פתאום צר לי עליו - זה לא עניין של אבל על מותו, הוא מת בשיבה טובה - אלא צער בשבילו, עבורו, על השינוי שנראה לי שחל בו כאדם. |
|
||||
|
||||
בכתבה של ברנע נשמעת שפתו של הרב מודרנית יותר מבנאומי ''תצא בחוץ''. מעניין אם הציטוטים מדוייקים. |
|
||||
|
||||
הנרגנות היא (לצערנו) בת לוייה טבעית לזקנה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |