|
||||
|
||||
באחריות מלאה: למייקל לוויט היתה קביעות במכון וייצמן. |
|
||||
|
||||
זה כמובן לא הופך אותו ל'ישראלי'1 - אם גדל ולמד בחו"ל, ואחרי הדוקטורט קיבל משרה למספר שנים במכון וויצמן, כולל קביעות, ואז חזר לארה"ב הגדולה, זה לא מאד שונה מישראלי שלאחר לימודיו בארץ גר בגרמניה 7 שנים והיה פרופסור מכובד, ואז חזר לארצנו הקטנטונת. אני לא בטוח שיוגדר כ'זוכה פרס גרמני'. 1 כמובן שרשמית כל מי שיש לו דרכון ישראלי יכול להיות מוגדר פורמלית כישראלי, אבל זאת לא הנקודה כאן. |
|
||||
|
||||
הוא ישראלי לשעבר. האמריקאים קוראים לזה expat. |
|
||||
|
||||
אני התייחסתי לשאלת הקביעות של מייקל לוויט, ולא לישראליות. ובנוגע לישראליות: מייקל לוויט הוא אזרח ישראלי, מדבר עברית מצוינת, נשוי לישראלית מלידה, אב לשני ילדים וסב לכמה נכדים שגרים בארץ, בעל דירה בארץ מזה כמה עשורים, למד ולימד במכון וייצמן, גר ברציפות בארץ תקופה ארוכה בעבר, ובשנים האחרונות מחלק את זמנו בערך שווה בשווה בין ארה"ב וישראל. נראה לי סביר לקרוא לו לפחות "ישראלי-אמריקאי", ככתוב בכותרת הידיעה שמעלינו. עוזי בנזימן כתב היום בעין השביעית על עניין הישראליות של שני הזוכים הטריים: http://www.the7eye.org.il/80867 |
|
||||
|
||||
אני מסכים, עניתי כללית לטיעון הקודם ואין לי שום טענה כנגד הישראליות שלו. בכל הדיון לעיל, בצורה אינסטינקטיבית עולה הרגשה קצת לא נוחה מהניכוס של זוכה כ'שלנו' והחשיבות העצומה סביב זה, שהיא אכן קצת פרובינציאלית. מצד שני: א. לפחות עוסקים פה באנשים שעוסקים במחקר אקדמאי ובאו ממחוזות המדע, הרציונליזם ושאר ירקות, ולא בבאבות למיניהם, שלא לומר שחקני כדורגל. ויש לשמוח על דברים קטנים. ב. עד כמה שאני מכיר את האקדמיה והילכותיה, אין כמו מוסדות אקדמאיים לפאר ולהלל את עצמם כאשר אחד מבוגריהם - שבילה ולמד בין כתליהם שנים ספורות בטרם קיבל משרה במקום אחר - זוכה בפרסים מכובדים שכאלה, ולא משנה כמה שנים עברו. אז מה שמותר ל-MIT, הרווארד, פרינסטון וחבריהן, מותר לא פחות למדינה קטנה בשולי הים התיכון. ג. מי שלמד בארץ יסודי ותיכון, תואר ראשון ודוקטורט - הוא עדיין יוצא של מערכת החינוך הישראלית, לא משנה היכן קיבל משרה וכוכבו דרך לאחר מכן. הוא בוגר מערכת החינוך הזאת, יש לה חלק בחינוכו והכשרתו - חלק הארי אפילו - וככזה מותר לה להשתבח בהשגיו, בצדק ובזכות. זה שמדובר במערכת החינוך של לפני עשרות שנים - זה כבר ענין לדיון אחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |