בתשובה לידידיה, 09/10/13 20:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר יש פחות מחקר בסיסי ''טהור'' (מהסוג שאמור לעבור לפסים מעשיים מתישהו) ויותר ויותר שיתופי פעולה של אקדמיה-תאגידי טכנולוגיה ולעתים אקדמיה-תאגידים-ממשלה. זה לא אומר שכל המחקר מוטה לכיוון היישומים הנחוצים לתעשייה הטכנולוגית, יש פנים לכאן ולכאן. אבל מבחינת דרכי העבודה, בארה''ב וגם לעתים בישראל, יש פרויקטים ארוכי טווח שבהם כל צד תורם חלק, יש עבודה משותפת וזליגה הדדית, כאשר המחקר מתבצע בתוך האונ' (עם חלוקה זו או אחרת של התמלוגים והקניין הרוחני). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואחד הזוכים מחזק את מה שאמרת בראיון איתו: "אחד השימושים שהוועדה הסתכלה עליהם זה בתכנון של תרופות. לפני 25 שנה עזרתי לחברה מסוימת לתכנן נוגדנים אנושיים. זה נהפך לעניין מאוד גדול, אני חושב שהשוק של התרופות האלה היום זה 20 מיליארד דולר, הרבה מאוד כסף. יש היום הרבה תרופות שמבוססות על זה, אתה מייצר נוגדנים לתאי סרטן בעכבר ואז משנה אותם עבור בני אדם. אלה תרופות מאוד יקרות ומאוד מצליחות, זה משהו שנעשה על בסיס חישובים שעשיתי עוד במכון ויצמן. בישראל היו לי את הרעיונות, אבל כאן היה יותר יישום. פגשתי כאן כמה חבר'ה שרצו להקים חברה, ביקשו שאני אייעץ והם כתבו פטנטים שמבוססים על החישובים האלה. עד היום החברה מקבלת משהו כמו חצי מיליארד דולר בשנה מזה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אם האוניברסיטה גם מרוויחה מזה זה עוד יותר טוב. אולי אפילו לא צריך מימון ציבורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הבעיות היא שכשאתה רוצה להרוויח מהמחקר הזה משתלם לך שעמיתיך לא יבינו את פרטיו יותר מדי ואולי לא יהיה לך אותו חוקר חביב שעוזר לך להבין את פרטי המחקר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |