בתשובה לאבו אלמוג, 03/10/13 18:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שכשאתה מנסה להכנס לדקויות כמו מה אנושי ומה לא אנושי אתה קצת מאבד את הפואנטה ואת הקוראים שלך. קאנט, למיטב הבנתי, לא היה פוסל גם קניבליזם כלא מוסרי. ז''א ההריגה עצמה היא לא מוסרית, אבל ברגע שהאדם כבר מת הבישול והאכילה של הבשר שלו היא מוסרית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי לחלוק, ואיני רואה כיצד אכילת בשר אדם תואמת ולו אחד מנוסחיו של הציווי הקטגורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו פה בשביל לחלוק, אם כי נימוקים זה תמיד נחמד... מה ההבדל (מבחינת הצו הקטגורי, לא מבחינת התועלת, הטעם או הבריאות...) בין לאכול את הרגל של שמעון (אדם שמת בשיבה טובה לפני חמש שנים) ללאכול את הרגל של משה (תרנגול שמת שמת בשיבה טובה לפני חמש שנים)? איזה סיבה מוסרית יש לך להמנע מהראשון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצידוק הוא ההבחנה הפשוטה בין האדם ובין החיה. לאדם אני מצווה להתייחס לפי הציווי הקטגורי המתייחס אליו כתכלית ולא כאמצעי. כאשר אני אוכל אותו אני מתייחס אליו כאמצעי ואידך זיל גמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשלכה שלך מאדם חי לגויה של מי שהיה פעם אדם אינה נתמכת ע''י קאנט (ע''ס ההכרה המאד שטחית שלי עם תורתו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה על סמך עיון בכל 750 העמודים של 'ביקורת התבונה הטהורה' בתרגומו של יובל? לא ראיתי התייחסות מפורשת לזה אצל קאנט. אני חושב שהסיבה לכך היא שברור לכל שאכילתו של מישהו היא התייחסות אליו כאמצעי ולא כתכלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציין שוב ושוב את הכרותי השטחית עם קאנט, כך שאין צורך לסנוט בי. על סמך אותה הכרות שטחית אני חוזר ואומר שהטענה שלך לפיה אכילת גופה היא אכילת "מישהו" אינה דבר שקאנט אמר, התכוון להגיד או שניתן להסיק אותו מכתביו. אם אני טועה, נא העמידני על טעותי (רמז: "ברור לכל" הוא לא הנימוק הכי משכנע שמסתובב בשטח, ביחוד מאחר ואני חלק מאותו "כל" ואם זה היה ברור לי לא היינו מנהלים את השיח הקטן שלנו עכשיו). המשחק הזה של "אני יודע הרבה דברים אבל שולי האייל קצרים מלהכילם" די מעצבן; אם אתה לא רוצה לשוחח עם הדיוט כמוני זה בסדר, אבל אם אתה כן משוחח, היה נחמד אם לא היית מתייחס לזה כאל "טוקבק" ממוצע. תגובה אלטרנטיבית: מה פתאום תרגום? אני את קאנט קורא רק במקור, וקראתי לא רק את אותם 750 עמודים (בגרמנית זה יותר!) אלא את כל כתביו, כולל מכתבים פרטיים ורומנים למשרתות שכתב בשם בדוי. בכל חמשת אלפי העמודים שקראתי אין אף התייחסות לאדם מת כאילו הוא אדם חי, ואין שום התבטאות שניתן להסיק ממנה שהיחס לאדם חי אמור לחלחל ולעבור לגופתו. אני מוכן לסכן את המוניטין שלי כחוקר קאנט על הקביעה הזאת. קדימה, הצג אותי במערומי!1 ______________ 1- איילות יקרות, נא לא לעצור את הנשימה עד שהציווי הקטגורי הזה יתממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה הראויה לפוסט הזה הייתה הפנייה מניה וביה לציטוט מומצא מקאנט (בעברית ובגרמנית) מיצירתו המונומנטלית ''הנחת יסוד לכל הטרונומיה שעלולה להיות מטאפיסית בעתיד'' ולך תוכיח שאין לך אחות. אבל אני מתייחס אליך ברצינות - זה לא ש'אני יודע הרבה דברים אבל שולי האייל קצרים מלהכילם'. פשוט איני רואה כל טעם בדיון מעמיק במשנתו של קאנט, בטוקבקים בשוליו של פוסט שעוסק בצריכת חלב, עם אדם שלפי הודאתו הוא אינו מכיר דיו את משנת קאנט. זה לא שאני כזה מומחה, וזה מה שהופך את הדיון לחסר טעם עוד פחות. וכן, עד כמה שאני קורא שוב ושוב את החלקים במשנתו של קאנט העוסקים באדם כתכלית, אני מוצא פחות ופחות טעם באמירה שאכילת גופתו של האדם אינה התייחסות לאדם כאמצעי, וצר לי על שלא מצאתי מקום שקאנט בחר להתייחס לאופציה זו במפורש. אולי הוא לקח את קוראיו ברצינות רבה מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה כותב "אני מוצא פחות ופחות טעם באמירה שאכילת גופתו של האדם אינה התייחסות לאדם כאמצעי" (הדגשות שלי, כמובן) אני לא יודע אם אתה מתחמק או באמת לא מודע לבעייתיות של הטענה שלך. תחבירית, הגיונית, משפטית ומעשית "גופתו של אדם" אינה "אדם". האם לדעתך קאנט התנגד לניתוחי מתים כפי שהיה ודאי מתנגד לניתוחים כפויים על אדם חי (בלי קשר לשאלה כמה תועלת הם עשויים להביא)? תמהני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, בדיוק בשביל דיונים מעמיקים בשולי דיונים אחרים המציאו את האייל! הגעת הנה, טוב שהגעת, וכעת נשמח אם תשנס מותניך ותסביר באופן שניתן להבינו (כי גם אני רציתי לשאול משהו על המניעים של טבעונים - איזה מניע טבעוני לא לאכול בשר יהיה *כן* מוסרי על פי קאנט?). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |