בתשובה לאישקש, 27/09/13 15:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם נשים בצד את שכר הדירה, המחיה בתל אביב לא יותר גבוהה. כלומר, תלוי בהשוואה למה. היא יותר גבוהה מבכרמיאל, שיש שם תחרות מכל צד וכיוון, ואפשר גם לקנות בכפרים הערבים שבסביבה1. היא יותר זולה, בהרבה, מבמצפה רמון, שם עד שצץ הקואופרטיב "העגלה" האופציה היחידה היתה סניף "שופרסל שלי", עם מחירים יקרים מאוד. 1 סניף מגה בול בסכנין זול מהמקבילה שלו באור יהודה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יודע אם היתה השפעה אמיתית לעגלה, מעבר ליחסי ציבור ל"דרור ישראל"? פתוחים שעתיים ביום ואין להם אפילו מקרר... האף שלי אומר: לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת. אני משערת, שכשיודעים מתי החנות פתוחה מתכווננים לקנות כשהיא פתוחה, ומן הסתם - היא פתוחה בשעות שאנשים לא נמצאים בעבודה. היינו - אחה"צ. מהשוואת המחירים עם השופרסל, אני משערת שאפילו רק בשביל מוצרים שאינם-צריכים-קירור (כלומר, רוב המוצרים בסופר) העניין שווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הטיעון הראשון היה נכון, גם רמי לוי היה פתוח רק שעתיים ביום. הוא לא, כי זה לא עובד. אמנם בינתיים ראיתי שלאחרונה דווקא רכשו מקרר (אם כי לא מקפיא). מעניין מה מצב הירקות אצלם. פה כבר קשה להשוות מחיר באופן ישיר. חוץ מזה, הם צריכים לשלם שכר דירה על מקום שפועל רק עשר שעות בשבוע. נחכה ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו. שרמי לוי לא יכול לפעול ככה, מהסיבה הפשוטה שלרמי לוי יש הרבה תחרות2. למעשה, לו היתה יותר תחרות במצפה רמון, אולי לא היה צורך בקואופרטיב הזה. אבל אין. חלק מהמוצרים שם, אני קונה במחירים דומים בחנות קטנה ברח' הרצל ברמת גן, שמעסיקה עובדים, פתוחה הרבה שעות, משלמת שכירות וארנונה1, ועדיין לא נהנית מיתרון הגודל של שופרסל. למה השופרסל מוכר במחירים האלה לאוכלוסיה שאין לה ברירה? כי הוא יכול. וכשהחלופה היחידה היא שופרסל שלי, הקואופרטיב יכול להיות פתוח שעתיים ביום. אגב, לו כל הסופרים היו מסכמים ביניהם על פתיחה שעתיים ביום, רמי לוי היה יכול לפתוח רק שעתיים ביום. טוב, שכל הסופרים יהיו פתוחים רק שעתיים, זה באמת קצת מוקצן - אבל למשל, זה שברמתגיים ספרים לא עובדים בימי שני אחה"צ וחנויות (פעם) היו סגורות בשלישי אחה"צ, נסמך על הסכמה שכו-לם סוגרים בימים האלה. ______ הם מלכ"ר. לך תדע באילו תנאים הם קיבלו את החלל. ואני מנחשת שבימי שישי הם פתוחים יותר שעות, וזה גם הזמן בו רוב האנשים מגיעים. 1 אבל לא צריכה לנייד את המוצרים עד מצפה רמון. 2 רמי לוי גם לא באמת יכול, כי לרמי לוי יש הרבה קליינטים. ואם כולם יבואו בין 18 ל-20, יהיו תורי ענק, ולא כולם יספיקו לקנות, ובכל מקרה המקום יהיה פתוח יותר, עד שכולם יעברו בקופה. אבל לעגלה אין כל כך הרבה לקוחות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמי לוי לא יכול לפעול ככה מפני שלא כולם רוצים לקנות בין שש לשמונה בערב. למשל: אני. אם הם קיבלו את החלל בתנאים מועדפים, זה אומר שמישהו אחר משלם. אולי תורם פרטי, אולי תושבי מצפה רמון, אולי את ואני. על כל פנים, לפי ה"כתבות" האחרונות בעניין, הוחלט שם בינתיים לשכור עובדים בתשלום ולהרחיב את שעות הפעילות. מזל טוב, אולי בסוף יצליחו להקים מכולת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר "העגלה" לשעבר, שאול חנוכה, בביקורת קשה על התנהלות המיזם. מהיכרות קודמת עם הוגה הדעות חנוכה ודאי לא הייתי חותם על כל מילה שלו ללא בדיקה, אבל אפעס, לא נראה לך מוזר שלא שמעת את הציוץ הזה מתוך בליל מתקפת היח"צ האחרונה? כמה עצלנים יכולים להיות עיתונאים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעניין שלמעלה: לפי חנוכה, על מגוריהם לא משלמים חברי הגרעין שכר דירה וארנונה. אינני יודע אם אמת הדבר, אבל אם כן, לא אופתע אם כך גם לגבי החנות (ז"א: תושבי מצפה רמון משלמים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח (תושבי מצפה רמון משלמים). זה תלוי בשימוש האלטרנטיבי בחלל. מה היה קורה בו אלמלא שכנה בו אותה חנות. לו היתה שם חנות פרטית, בית מלאכה או גלריה לאמנות, יש להניח שאתה צודק. לו המהנה היה עומד נטוש לא רק שתושבי מצפה רמון אינם משלמים, הם גם הנהנים העיקריים מהמיזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המבנה. לא בהכרח טמונה בו הנאה גדולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במצפה רמון יש המון דירות ריקות, וגם עסקים ב''אזור התעשיה'' זה אחד המקומות היחידים בארץ שזכאי דיור ציבורי יכולים לקבל דירה בלי תור. (גם אין עבודה, שירות רפואי למי שצריך מעבר למרפאה ואין חיי תרבות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאוטובוס יש המון כסאות ריקים - ובכל זאת הנהג דורש שאני אשלם. כשיש מיוחסים שלא משלמים, גם המעטים שמשלמים ארנונה יפסיקו לעשות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך, בדיוק, אתה יכול להפסיק לשלם ארנונה? ________________ פעם עשיתי את זה. עברתי דירה, לא שיניתי את הכתובת, לא הודעתי לעיריה שאני לא גרה שם וסמכתי על ניסיון העבר שאם יגיעו חשבונות על התקופה בה גרנו, בעלי הדירה היקרים יודיעו לי. הם קרובי משפחה שלי. אימי ואחיה, ליתר דיוק. והם, מן הסתם, ידעו על זה מהשוכרים, שלא רוצים לשלם בעצמם. מה שלא חשבתי, זה שהשוכרים הבאים יהיו בוקים אוסטרלים שחיים בקוביה, ושבמקום להודיע לבעלי הבית "יש כאן חוב מלפני שנכנסנו" (והם נכנסו לדירה ריקה, רבאק, כלומר - חוב של בעלי הבית), הם יודיעו לעיריה. התוצאה - שנתיים אחרי, מכתב מהוצאה לפועל, הוצאות על שכר הטרחה של עורך הדין, וחוב מנופח (שגם אותו היה אפשר למנוע, לו הבוקים היו מודיעים "יש כאן ימבה דואר של הדיירים הקודמים עם המון מכתבים אדומים". (ולו הייתי משנה את הכתובת. אלא שכשחוזרים לגור עם ההורים ורוצים לשנות את הכתובת, צריך להביא את אבא או את אמא למשרד הפנים, היינו - הליך מסובך למדי. וכך ההליך נדחה ונדחה ונדחה, עד שיום אחד מגיע מכתב מההוצאה לפועל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ילדה טובה גבעתיים. מכתב מההוצאה לפועל זה לא שני בריונים ששוברים את הדלת. וגם לא טרחת להמציא דודה עיוורת שגרה איתך ובדיוק נסעה לטיפולים ברומניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני, דודות עיוורות צריך להוכיח. _________________ אז תגיד שאתה מתכוון ל"לרמות". בגלל אנשים שממציאים דודות עיוורות שנוסעות לטיפולים ברומניה, לא מאמינים אח"כ לעיוורים אמיתיים שהם עיוורים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |