 |
התערבויות אינן רק צבאיות, אלא בראש ובראשונה הן מדיניות. אם מתפתח עימות צבאי, הרי זו התפתחות שנובעת ממדיניות. האם המדיניות האמריקאית המעורבת בענייני העולם היא כישלון? אני לא חושב. אבל גם אם כן, עליה מבוסס היה הסדר העולמי מאז המלחמה השנייה ועד היום.
יש מחיר להתערבות ויש מחיר לאי התערבות. אין זה בלתי לגיטימי לאמץ מדיניות בדלנית, אבל לא תוכל באותה נשימה לומר שהמשבר בסוריה היה מפגן של התערבות. גם אינני יודע האם אפשר לומר שבינתיים אובמה קצר הישגים בסוריה. לדעתי הוא לא קצר שום דבר. אני מכל מקום רואה את ההתנהגות האמריקאית במשבר בסוריה כמפגן של בדלנות.
המשבר הבא, הוא יגיע. אובמה התחייב לשמור על נתיבי הסחר פתוחים, ולהתנגד לפגיעה באינטרסים יסודיים של אמריקה כמו מקרה הפלישה לכוויית. זה צמצום ניכר בהתחייבויות של אמריקה. כל מדינה בעולם שמעה למעשה יריית הזנקה למאבק על יתר המשאבים אשר לכאורה מוכרזים כהפקר. כל מדינה בעולם גם שמעה שאת המשברים הבאים אובמה מתעתד להגיש למועצת הביטחון, כלומר אם יש למדינה זכות וטו או שיש לה פטרון במועצה, אין לה מה לחשוש מפני התנגדות למהלכיה.
אובמה גם התחייב להגן על משטר אי תפוצת הנשק להשמדה המונית, אבל אפשר להתווכח על זה. אי אפשר לאחוז במקל בשני קצותיו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש