בתשובה ליובל נוב, 22/09/13 9:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יכולה להיות לזה סיבה אחרת (בהנחה שלא סיננו אותם): מי שמתחיל אוניברסיטה בגיל צעיר אלה מראש נערים מוכשרים יותר שאכן הצליחו להתקבל לאוניברסיטה בגיל צעיר. למשל דוגמה קיצונית: הבה נבחן את ציוני השנה הראשונה של כל אלה שקפצו כיתה ביסודי - ולכן הם צעירים בשנה בערך משאר השנתון שלהם - מול ציוני השנה הראשונה של שאר הסטודנטים היותר מבוגרים. ברור לחלוטין שהציונים הממוצעים של הקפצונים יהיו גבוהים, אפילו משמעותית, משל אלה שלא הוקפצו - הרי הסיבה שהם הוקפצו היא בדיוק בגלל שהם מוכשרים (הרבה) יותר מהתלמיד הממוצע. גורם נוסף שיכול להשפיע, הוא דעיכת ההפרש השולי: ההפרש בגודל, משקל וגם התפתחות שכלית בין ילד בן שש לילד בן שבע גדול הרבה יותר מההפרש בין גילאי שש-עשרה לשבע-עשרה, מסיבות טריויאליות. ככל שדועך ההפרש השולי, בא יותר לידי ביטוי ה'כשרון המולד' של האדם, כשמיסוך הגיל מפסיק להשפיע. וניטפוק אחרון לתיאוריה: רוב הקפצונים שהיכרתי, בניגוד לנטען במאמר, גם אחרי ההקפצה לא נדרשו להשקיע מאמץ רב מדי בכדי להתמודד לימודית עם עמיתיהם לכיתה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לסיפא של דבריך- זו בדיוק הסיבה לטענתי (שעדיין דורשת בדיקה) שילדים מחוננים יסבלו מכישורי למידה נמוכים ועל כן לא יצטיינו (כקבוצה) באוניבסיטה. הצעירים במחזור (רגילים- שאינם מחוננים) שעל פי הנטען רוכשים יותר כישורי חיים (ולמידה) הם בדיוק צידו השני של המטבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת - הם הצטיינו גם הצטיינו גם באוניברסיטה1, 'למרות' (לפי שיטתך) שהקפיצו אותם כיתה (לפחות) ביסודי. 1 שם הכרתי אותם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי להיפך - הם הצטיינו גם באוניברסיטה למרות שבית הספר נשאר עבורם טיול על אף שהוקפצו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה הפואנטה שלך - שהחיים צריכים להיות קשים, או שמותר להצליח גם אם בחלק מהזמן הם לא כל כך קשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, וכן. וכמובן שעדיף להיות עשיר ובריא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אנחנו חלוקים. וזה בסדר, אפשר לקחת את זה בקלות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |