בתשובה להעלמה עפרונית, 17/09/13 10:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באמת נראה לך שפרשנות לחקיקה היא מינורית? נתתי שתי דוגמאות בהן הפרשנות לחוק מאד משנה את פני המדינה, "מיהו יהודי", והצגת חמץ בפסח. אני מנדב עוד דוגמא, כפיית ההורים החרדים לשלוח את הבנות לבית ספר מעורב, על ידי שליפת הג'וקר של ביזוי בית המשפט. למה הג'וקר הזה לא נשלף נגד עסקים שנפתחים בשבת ומקבלים קנסות מדי פעם? אם השופט היה שולח את מנכ"ל AM:PM לכלא על ביזוי בית המשפט פעם אחת - אני מבטיח לך שהיו הרבה פחות רשתות שששות לעשות את זה. אני אגב לא טוען שהשופט טועה במיוחד בשיקול הדעת. אני פשוט טוען שיש לו כח לקבל החלטות פוליטיות בלי הרבה איזונים. לעניין הגורם המאזן, אני חושב ש"חוק עוקף בג"ץ" כזה הוא בעייתי מכל מני בחינות, ולו מהבחינה הזו שעד שהחוק יעבור ייקח אולי שנה. אז את האיזון הזה הזכרתי, והוא בעייתי לדעתי. לעניין הטענה שזה לא בעיה, כי חוקים יכולים להיות מנוסחים כך שלא יהיו בהם חורים, אני טוען שזה לא ריאלי. תמיד יהיו חורים לנצל, ובמקרה הכי גרוע אפשר להגיד שהחוק נוגד את חופש ה.. אני מזמין אותך לקרוא דוגמא קיצונית של משפטים שנעשו בברית המועצות, שם החוק קיבל פרשנויות מאד מעניינות... (אשמח לדון על הנושא הזה בלבד, מבטיח לא להעלות את הנושא המקורי אם את לא רואה בו עניין. זה מעניין אותי במיוחד דווקא כי אני לא מכיר את הנושא היטב). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. עברתי שוב על התגובה שהגבת לה ולא מצאתי שם את המלה "מינורית" או רמז לכך שאני חושבת שעבודת בתי המשפט היא בעלת משמעות מינורית על המדינה והחיים בה. 2. שופטים טועים בשיקול דעת כמו ששרים וחברי כנסת ואנשי ביון ומגיבים באייל טועים לפעמים בשיקול הדעת - לכן חשוב כל כך שיהיו גורמים מפקחים ומאזנים. אני לא חושבת שלשופטים יש כח לקבל החלטות פוליטיות בלי הרבה איזונים. אלו שציינתי בתגובות הקודמות הם האיזונים הפורמלים והסמי-פורמלים, נוספים להם איזונים נוספים חוץ-משפטיים. 3. תיקון חוק בעקבות פסיקה הוא לא "חוק עוקף בג"ץ" הוא הרשות המחוקקת מבצעת את תפקידה. ספיציפית, חוקים "דחופים" יכולים לעבור בפרק זמן קצר בהרבה משנה1, והליכים משפטיים נמשכים לפעמים שנים. 4. כמובן שחוקים לא יכולים להיות מנוסחים כך שלא יהיו בהם חורים. מה שאמרתי זה שאם הכנסת לא מרוצה מפרשנות שנתן שופטת להוראה מסוימת, היא יכולה לשנות את ההוראה כך שהפרשנות לא תהיה רלוונטית יותר. זו בדיוק המשמעות של איזונים בין הרשויות. 5. משפטי ראווה הם לא משפטים וצריך לבחון אותם לפי רציונלים אחרים מאלה של מערכת משפט מתפקדת במדינה דמוקרטית. 1 חוק רמת הגולן, למשל, עבר שלוש קריאות ביום אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי הרבה מה להוסיף על מה שאמרת. אני לא בטוח שהאיזון של חקיקה הוא מספיק, אבל קשה לי לחשוב איך אפשר למדוד את זה. יש לי שאלה. תוכלי לתת לי כמה דוגמאות לחוקים שחוקקו בעקבות פסיקת בג"ץ, בשביל לכפות פרשנות מסויימת על החוק? אני לא מדבר על חקיקה פרסונאלית רווחת (כל מי שעבר עבירה פלילית יכול להתמנות לשר אם השם שלו מתחיל באל"ף), אלא על סוגיות פוליטיות כדוגמת חוק החמץ או חוק רמת הגולן. מקרה בו שופט פירש את החוק בצורה מסויימת, והמחוקק שינה את נוסח החוק בשביל שהפרשנות הנ"ל כבר לא תהיה נכונה. נ.ב לא היו שם רק משפטי ראווה, היו גם משפטים "רגילים", לאסירי הגולאג, עם פרשנויות מפליאות לחוקים. הידעת שלפי החוק היה חופש דת בברית המועצות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשלוף, כי אין לי כרגע זמן לערוך את המחקר המשפטי הרלוונטי - הוראות מסוימות בחוק האזרחות (הוראת שעה) שהותקן בשנת 2002 נפסלו על ידי בית המשפט העליון וחוקקו מחדש. אחרי התיקון הוגשה שוב עתירה ובפעם הזו נקבע (ברוב דחוק) שהחוק במתכונתו החדש יכול לעבור. אגב, גם סעיף 30 לחוק ההסתננות שבוטל ממש אתמול, סביר שיחוקק מחדש בצורה יותר מידתית. לגבי חקיקה מחדש בעקבות פרשנות, כמובן שיש (זה לא בהכרח "לכפות פרשנות", אפשר לטעון שהתיקון בסך הכל מבהיר את כוונת המחוקק טוב יותר), זה לא עניין חריג. ספיצפית, אם נמשיך עם הוראת השעה, בהתחלה נקבע שתושב אזור1 הוא "לרבות מי שמתגורר באזור אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין של האזור, ולמעט תושב יישוב ישראלי באזור." בעקבות דיון משפטי בשאלה מה דינו של מי שרשום במרשם האוכלוסין הפלסטיני אבל לא גר באזור תוקנה ההגדרה וכיום היא "מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור, וכן מי שמתגורר באזור אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין של האזור, ולמעט תושב יישוב ישראלי באזור."2 1 כלומר, תושב שטחים. 2 מזכרון בלבד, ייתכן שזה לא תיאור מדוייק לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אגב, בשביל להמחיש את ההבדל. דמייני לך מה היה קורה אם ביבי ציפי ויאיר(י) היו נהפכים חרדים. היתה להם השפעה, אבל לא גדולה, היות ששאר חברי מפלגתם לא היו נותנים להם לעשות ככל העולה על רוחם. עכשיו תחשבי ששלושה משופטי ביהמ''ש העליון נעשים חרדים קיצוניים. נראה לי ברור שהשפעתם תהיה הרבה יותר גדולה, על אף שישנם איזונים להחלטותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיזון הכי משמעותי שיש לבתי המשפט הוא אור השמש1. אם הממשלה מקבלת החלטה שלא מקובלת עליך, היא יכולה לדאוג שלא תדע עליה, ואם בכל זאת תנסה למנוע את מימושה היא יכולה לשלוח את הצבא והמשטרה לאכוף את מימושה. לבית המשפט אין לא חרב ולא ארנק, כל מה שיש לו הוא מוניטין, הוא מפרסם את ההחלטות שלו והממשלה, הכנסת והציבור יכולים להחליט לא לקבל אותה. וזהו. הכח של בית המשפט נובע אך ורק מהעובדה שהמשלה, הפרלמנט והציבור מקבלים עליהם את ההחלטות, והקבלה הזאת מתקיימת רק כל זמן שבית המשפט משכיל לשמור על המוניטין שלו ולהבהיר לממשלה, לכנסת ולציבור את הסיבה בגללה התקבלה החלטה כזאת או אחרת. 1 שכמו שאמר מישהו, שופט בבית משפט עליון כמובן, הוא המחטא הטוב ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אור השמש זה על הכיפק, אבל כדאי שתקרא את מה שקרה לעיתונאי קלמן ליבסקינד, כך מתחתי בקורת על שופט וחטפתי כתב אישום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שמתעצל, השורה התחתונה היא: "בעקבות סדרת דוגמאות של "עבריינים" נוספים ששיגרו עורכי הדין של העיתון אל היועץ המשפטי לממשלה, החליט האחרון לסגור את התיק תוך כדי המשפט.". שופטים הם בני אדם, בדיוק כמו שרים, חברי כנסת, פקידים, גנרלים, סוכנים וכל אחד מאיתנו, ובגלל שהם בני אדם לא רק שאין לנו דרך למנוע מהם להגזים, אלא שאנחנו יכולים להיות בטוחים שהם יגזימו. ההבדל הוא שבמקום בו קרני השמש פועלות כתב האישום מתבטל תוך כדאי משפט. כשקרני השמש לא פועלות כתב האישום לא יתבטל והאסיר יעלם תוך כדאי משפט. זה לא ניחוש, זאת סיטואציה שחזרה וחוזרת על עצמה פעם אחרי פעם בהיסטוריה: באמריקה הלטינית, באירופה, באסיה, בארה"ב וגם בישראל. זה פשוט מאד, אם אין לך מי שישמור על השומרים הם לא ישמרו על עצמם. דוקא המקרה של ליבסקינד להבדיל מהמקרה של 150 החפים מפשע שאינם מסוכנים שקיבלו חופשה בקריביים על חשבון ממשלת ארה"ב מוכיח כמה טוב עובדות קרני השמש וכמה רע יכול להתרחש כשמישהו חושב שהוא נמצא מעל ההיסטוריה (ולא משנה כמה טובות כוונותיו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שמתעצל ורוצה תמונה מלאה, שופט פרסם צו איסור פרסום על פשלה שהשופט עשה. הצו הזה עבד תקופה מסויימת, וגרם לעיתונאי שדיווח עליה להיות מזומן לחקירה בתור חיסול חשבונות. לא הבנתי למה במקרה של 150 החפים מפשע קרני השמש לא עבדו. הנה עובדה, פרסמו את המקרה בתקשורת על אף הצו, כמו במקרה של העיתונאי. קרני השמש יכולות חיוניות לשופטים ולממשלה, ושניהם יכולים לפתוח שמשיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והעיתונאי לא ישב יום אחד בכלא, לא הושתק, לא עונה, לא הועלם, לא נפצע... אנשים מוזמנים לחקירה בתור חיסול חשבונות כל הזמן. הפרטים לא ממש ''פורסמו'', אם וכשיפורסמו כל הפרטים קרני השמש יוכלו להתחיל לעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם העיתונאים שחשפו את הפרשה ב-cnn לא הושתקו או עונו. גם לא שמעתי שהוזמנו לחקירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיתונאים אולי לא, אבל השותף של אחד מהם נחקר (בעילת היותו איש טרור) וממשלת בריטניה הפעילה את סמכותה להחרים מסמכים (מערכת הגרדיאן העדיפה להשמיד אותם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לצורך ההבהרה, הבחור עוכב את המקסימום שהיה אפשר לעכב כל אזרח לפי החק. זה הכל. זה כמו ששוטר יעצור אותך ויבקש שתבוא איתו לתחנה בלי סיבה. הוא לא עבר עבירה, ולא הואשם בשום עבירה. זה לא הופך את ההתנהגות הזו למובנת או טובה, אבל לשים דברים בפרופורציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי החוק, אבל תוך כדי מתיחתו. החוק כוון נגד חשודים בפעולות טרור ובפרט מי שנכנסים לבריטניה. החוק לא כוון נגד אזרחים תמימים שעוברים במקרה בבריטניה1. החוק אפשר להחזיק אותו שם תשע שעות ולחקור אותו בלי נוכחות עורך דין. לאחר אותן תשע שעות אפשר להביא אותו בפני שופט (עם עורך דין? אני מקווה שכן). במקרה שלו כבר היה לחץ רציני (מערכת הגרדיאן וכן דיפלומטים ברזילאיים) שלא אפשר לשלטונות לממש את אפשרות המשך המעצר. 1 אלא אם כן כל אחד הוא חשוד בטרור עד שלא הוכחה חפותו. אבל במקרה האמור מדובר על הפעלה סלקטיבית מאוד של החוק. ר' פרוט בכתבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה בדיוק ההבדל בין מי שנמצא תחת קרני השמש (=העיתונאים) למי שלא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |