|
||||
|
||||
מכאן שצריך להתמקד בחלק ההמלצות של המאמר. הוא לא ברור לי במיוחד. א. לא ברור איך הצעדים המוצעים היו עוזרים למנוע את המתרחש היום בסוריה. מה שקרה שם לא קרה בגלל משבר כלכלי. בירדן השכנה נוצר משבר כלכלי אך המדינה (שגם היא נשענת בעיקר על מיעוט) מחזיקה מעמד. ב. מה הכוונה של "לקחת בחשבון שמדינות מתהוות באלימות"? להרשות לשכנותיה של סוריה לקרוע שטחים ממנה בהזדמנות זו (לדוגמה: מדינה נפרדת לכורדים, או כורדיסטן שתהיה חלק מעירק?) לתת להם להקיז דם ולראות מי מנצח? ג. החשש מפני פלישה של ארצות הברית הוא חשש זניח בתכנון תקציבי ההגנה של מדינות האזור: אם ארצות הברית תחליט לפלוש אלינו או אל לבנון נוכל בעיקר לעכב אותם. אין טעם לתכנן מעבר לכך. לעומת זאת אנחנו נערכים להתקפה מכיוון שכנותינו האחרות. בפועל באזור הזה נמצאות כמה מהמדינות עם הנתח הגדול ביותר של תקציב הבטחון מהתקציב הכולל (נדמה לי שנכון ללפני שנתיים דובר על תימן, סוריה, מצריים, סודן ואולי עוד כמה. גם ישראל וארצות הברית במקום די גבוה). מדינות שונות באזור מעורבות בלחימה ללא קשר ישיר לארצות הברית או פלישה אמריקאית. ד. מהן השאיפות הלגיטימיות של איראן ושל טורקיה להשגת אזורי השפעה שלא התמלאו עדיין? |
|
||||
|
||||
קודם כל, ה'המלצות' של המאמר מסויגות מאוד. ציינתי את זה מפורשות.ולשאלותיך: 1. באשר לעניין הכלכלי, זה נושא שפחות רלוונטי למדינות ערב (מייצאות נפט) ויותר רלוונטי למדינות באפריקה. 2. מדינות וגבולותיהן מתהווים באלימות. מה לא ברור? תבדוק את ההיסטוריה של ישראל, ארה"ב, גרמניה, צרפת, סלובקיה, רוסיה וכו'. האנושות מנסה ושואפת לצמצם את זה, אבל הנחת היסוד של מוחמד איוב (ואני מסכים איתו) היא שאלימות היא מרכיב בקוממיות של מדינות, גבולותיהן ולאומיהן (כפי שציינתי, זו תאוריה ריאליסטית, לא ממש תאוריה שמאלנית). לתת להם להקיז דם - כן. אבל צריך להגדיר מה זה לתת להם. הרי הנשק של אסד הוא תוצר של עסקאות נשק שעשה עם רוסיה ועם גורמים מערביים. המורדים מקבלים סיוע, אימון ותמיכה מסעודיה וארה"ב. ככל שימשיכו לחמש את שני הצדדים, מתוך מטרה להקים/להשאיר שם משטר אוהד יותר לאינטרס של המסייע, כך שפיכות הדמים תימשך. אין פתרונות קסם. זה מצב מורכב. כפי שציינתי, המעצמות נלחמות ביניהן על הגב של מדינות העולם השלישי. ומכיון שהמעצמות לא מצליחות לשתף פעולה ביניהן, והן השחקנים העיקריים שיכולים לעזור, אין ממש מוצא מהמצב הזה, ולכן כתבתי בשבח רפואה מונעת (שכאמור, גם היא מוגבלת). כשמגיעים למצב כמו בסוריה, הטוב ביותר שאפשר להשיג זה סיוע הומניטרי, אמברגו נשק על שני הצדדים (אם אפשרי), אכיפת אזורים אסורים לטיסה, וגישור בין הצדדים לפשרה שתשים קץ לאלימות. אבל כפי שכבר ציינתי, להגיע להסכמה על צעדים אלו בין המעצמות (דרך מועצת הבטחון של האו"ם) זה כלל לא פשוט. 3. החשש לפלישה מפני ארה"ב הוא אחד המניעים להשגת נשק כימי/גרעיני. צריך גם לשים לב לנקודה הזו כאשר ברירת המחדל בשיח הדומיננטי היא קריאה לארה"ב "להיכנס בהם". 4. לא ממש רוצה להיכנס לאיראן ולטורקיה. אבל חשוב להבין שמדובר בשתי מעצמות אזוריות במזה"ת, וככאלו תהיה להן שאיפות ואינטרסים לממש ולהגן עליהם. צריך לנתח את האינטרסים והשאיפות שלהן בקור רוח כפעולה רציונלית, ולא כגחמה של (מוסלמים) משוגעים. אין לי ספק שכך מתייחסים אליהן גורמי המחקר והמדינאים (כן, אפילו נתניהו, למרות שזה לא משתקף בטקסטים שלו), אבל זה לא בא לידי ביטוי בשיח הישראלי. |
|
||||
|
||||
1. העניין הכלכלי מאוד רלוונטי לרוב העולם הערבי, מצרים שמונה יותר משליש מהערבים שרויה בקטסטרופה כלכלית. 2.אלימות היא כוח קבוע ודומיננטי בהיסטוריה של האנושות, בכל הקשר ובכל זמן. האנושות לא ניסתה לא מנסה ולא תנסה לצמצם את האלימות. הרעיון שמלחמת האזרחים בסוריה היא מלחמה בין מעצמתית על חשבון הסורים המסכנים היא שטות גמורה. והעברת נשק לקבוצות הלוחמות לא מוכיחה שמעבירי הנשק הם שיזמו או שמעונינים במלחמה. הטענה שמעורבות לטובת המורדים היא אנטי הומניטרית בגלל שהיא מאריכה את תקופת הדמים היא מופרכת לפי הגיון זה ארצות הברית צריכה להצטרף לאסד או לשלוח את צבאה לסוריה, כך ייהרגו פחות אנשים 3. זה מה שחמניאי אמר לך בפגישה האחרונה ביניכם? 4. ולא לשכוח שמדובר באיראן שהשמדת ישראל בנויה בתוך ה"Raison d'être" שלה. ותורכיה שעבורה תמיכה באיסלאם הפוליטי ובכללו החמאס הוא נכס צאן ברזל |
|
||||
|
||||
לא הם לא, לצערנו הם הרבה יותר מתוחכמים. |
|
||||
|
||||
1.הם לא,הם די טמבלים 2.אפשר,ולרוב זה כך להיות מטורף ומתוחכם |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |