|
אציין שהאזורים המרכזיים אליהם התייחסתי - אזור ניצנה והרחבה של חבל הבשור דרומה - הם אזורים ללא אוכלוסייה בדווית או שהיא זניחה. אין בכוונתי שהיישוב מחדש יפגע באוכלוסייה הבדווית בנגב, ועם זאת יש להניח שבמסגרת כל פינוי גדול של שטחים, תיאלץ ישראל לטפל ברצינות בפתרון בעיות הבדווים וסכסוך הקרקעות, בשל אילוצי צה"ל ואימוניו. כבר ב-1982, נסגרו שטחים רחבים בפני הבדווים - ולא רק באזורים שהיו סגורים בפניהם לפני 67' (הר הנגב והנגב הדרומי), אלא בלב האזור הבדווי עצמו - עם הקמת שדה התעופה תל מלחתה ("נבטים"). באר מלחתה, שהיא הבאר היחידה בבקעת באר-שבע נמצאת היום מאחורי הגדרות. 13 (!) הדרכים המוליכות אליה מכל עברי הבקעה - שיא במס' דרכים למקום כלשהו בישראל - לא מובילות לשומקום, ולבית הקברות הבדווי בפסגת תל מלחתה הגישה אסורה ללא אישור מיוחד מצה"ל. יש לצפות שכתוצאה מנסיגה מבקעת הירדן או מהגולן, יממש צה"ל שטח אש לא פעיל בין דימונה וערד, וכן ידרוש שטחי אש נוספים באזור ההתיישבות הבדווית - ובנוסף גם הרחבת שטחי אש לאזורי שמורות טבע נוספים לאלו שקיימים כבר, למשל ממערב לשדה-בוקר או בין ערד לים-המלח. ברור שדרישה להרחבת שטחי אש בשמורות טבע תיתקל בהתנגדות הירוקים, ויש לקוות שיימצא פתרון ביניים ע"י ניצול טוב ויעיל יותר של שטחי אש קיימים.
|
|