|
||||
|
||||
התרנגולת וביציה לא היו ידועים לעברים הקדמונים. הכרתם הגיעה מאוחר יותר. |
|
||||
|
||||
"התרנגול אינו מוזכר בשמו במקרא. יש המזהים אותו בשמות אחרים, הנזכרים פעם אחת בלבד, כגון: "נֵרְגַל"8, "זַרְזִיר מָתְנַיִם"9 ו"שֶּׂכְוִי"10.בכמה חותמות שנמצאו מתקופת המקרא נראים תרנגולים בעמדות קרב. מדובר בתחרויות אכזריות הידועות גם בימינו שבמהלכן נלחמים התרנגולים ביניהם עד מוות. לפי הממצא הארכאוזואולוגי, בשלהי בית ראשון הייתה חשיבות בשר התרנגול קטנה לעומת בשר יונים וציפורים אחרות, ואולם עם הזמן גדלה חשיבותו, ובתקופת המשנה והתלמוד הוא תפס מקום מרכזי ביותר במשק האדם כמקור לביצים ובשר. בתלמוד מובא בשם רבי יוחנן ש"מובחר שבעופות תרנגולת"11"* |
|
||||
|
||||
כשחזל''נו ישבו והתפלפלו האם ''גדי בחלב אמו'' פירושו כמשמעו, או לא לבשל כל בשר בכל חלב, או לא לאכול כל בשר (קר) וכל חלב (קר) יחדיו, או האם להפריד כלים או לא, וכיורים - כן או לא - לא זו בלבד שהם הכירו תרנגולות, אלא שהם גם גידלו אותן בבתיהם. ע''ע מסכת שלמה שקרויה ''ביצה''. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהאחרון בתנ''ך שהשתמש במילה עברים היה שאול בקוראו לשבטים להלחם בפלישתים. כמעט אלף שנים לפני חז''ל. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל ארז הגיב לתגובה שבה אני דיברתי על חז''ל. |
|
||||
|
||||
החוק המקראי קדם בהרבה לימי חז''ל. |
|
||||
|
||||
אתה מחדש לי. לא ידעתי את זה. מאז ומתמיד סברתי, שרבא ואביי קדמו למשה רבנו, והנה פקחת את עיני. תודה, ארז. |
|
||||
|
||||
אני התכוונתי לאנשי בית ראשון, לא אנשי בית שני (אם כי גם כאן העמיד אותי אישקש על טעותי. בכל אופן, אכילת תרנגולות לא היתה נפוצה בימי המקרא.) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |