|
||||
|
||||
איך אתה רוצה שאני אתייחס למה שכתבת? א. הסיבוכים מהחיסון של הפוליו נמוכים משמעותית מאלו של תרומת כליה. ב. האמת, שהסיבוכים של לחיות עם כליה אחת אינם כה גדולים. ג. אם הילד שלך מעוניין לתת כליה לחבר שלו (נניח הוא בן 17 ומדובר בחבר ילדות טוב), אז א-פריורית אתה חייב לסרב? ד. על פי הקיצוניות השניה (היי, אם לך מותר אז גם לי מותר) כשאתה צריך לבחור בין לגרום לילד שלך לאכול ארוחת ערב שעה מאוחר יותר (שעה בה יהיה רעב), ובין - נניח - מוות ביסורים של עשרה קרובי משפחה אחרים, ברור שעליך לבחור באופציה הראשונה, כי "הילד נפגע". אתה בטוח שאתה לא החבר מהקיבוץ של האלמוני מתגובה 619422? |
|
||||
|
||||
אחרי שמתחת את גבולות האתיקה הרפואית כאילו היו גומי גמיש במיוחד עם הנימוק האוילי "ירויח בכך שחברו ומשפחתו יישארו בחיים", אז העיוות הלוגי החדש שלך ("אם הילד יאכל שעה מאוחר יותר, 10 מקרובי משפחתך ימותו בייסורים") כבר לא מפתיע אותי, ואני מרשה לעצמי להתעלם. |
|
||||
|
||||
מכיר את זה שלא מצליחים להתמודד עם משהו אז מתחילים להמציא תירוצים? |
|
||||
|
||||
כן, אני מכיר אחד כזה, שלא מצליח להתמודד עם טיעון מוסרי, אז הוא המציא תירוץ מהתחת ("אם הילד יאכל ארוחת ערב באיחור של שעה, אז 10 מקרוביו ימותו בייסורים") |
|
||||
|
||||
אני ממליץ לך לשתות כוס מים ולהרגע קצת. ואח"כ אתה יכול להתחיל לקרוא את Reductio ad absurdum [Wikipedia]. אולי תתחיל עם אם אתה לא מבין את מה שאני כותב אתה לא צריך להתעצבן; אתה יכול לשאול שאלות, ואני אנסה לפשט את מה שכתבתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |