|
||||
|
||||
שמיר, הכהן, ועוד כמותם היו בגדר ''עדיף שיהיו בתוך האוהל וישתינו החוצה מאשר מחוץ לאוהל וישתינו פנימה''. |
|
||||
|
||||
דעה קדומה. שמיר היה איש מחתרת בכיר וככזה היו לו כישורים כסוכן, כאיש עם מידע, כאיש עם קשרים לסוכנים פוטנציאלים. |
|
||||
|
||||
בשנותיה הראשונות של המדינה נהגו לגייס גם פושעים מורשעים למוסד, מתוך הנחה שתושייתם הטבעית תסייע להם, ורגשותיהם הפטריוטיים יגרמו להם לפעול לטובת העם העברי היושב בציון. ואם פושעים - קל וחומר ''פורשים'', במיוחד שסלע המחלוקת (כיצד לנהוג בבריטים) גז ונעלם. |
|
||||
|
||||
סלע המחלוקת נעלם בשנותיה הראשונות של המדינה?! ספרי את זה ל"איש היושב משמאלו של ד"ר באדר" המציאות, כרגיל, הפוכה מתיאורך אותה, גם בנושאים עובדתיים פשוטים. המחלוקת בין מפא"י לבין חרות היתה הרבה מעבר ל"איך לנהוג בבריטים" ודווקא סילוקם מהארץ הסיר את ה"אוייב המשותף" וחידד את המחלוקות |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |