 |
למרות מה שנראה לך ברור, בתקופתו של דארווין דווקא רעיון יציבות המינים שלט במדע. התאוריות של שארל בונה ולינאוס, למשל, הונעו על ידי הנחת ה-fixity of species, ומן הסתם לא רבים העזו לערער יותר מידי על הקוסמוגניה התנ"כית. היו ידועים מיקרים של מינים שנעלמו: לא רק הדודו, גם עדויות מאובנים וסיפורים מיתולוגים שנלקחו ברצינות סיפקו דוגמאות לכך. אבל רבים האמינו שכל בעלי החיים האלה עדיין קיימים איפשהו, וההתמודדות הפרה-אבלוציונית הרציני ביותר עם העלמות מינים - תורת הקטסטרופות של קיוויה - גרסה שמינים נכחדו בפתאומיות ובבת-אחת בנקודות זמן סינגולריות ומוגדרות היטב, ומינים חדשים לא נוצרו מאז הבריאה אלא לכל היותר שינו את תפוצתם בעקבות הקטסטרופות.
למרק היה הראשון שדיבר על ברצינות על העלמות ויצירה טבעית של מינים ביולוגיים, והוא אכן הציע תורה אבלוציונית (אם כי לא באמצעות ברירה טבעית). למעשה הקל הציע להפריד מתורת דארווין 2 רעיונות מרכזיים: לראשון, אבולוציה בעולם החי, הוא הציע לקרוא "למרקיזם", ולשני - תיאור המנגנון, הברירה הטבעית - הוא הציע לקרוא דארווניזם. ללמדך עד כמה רעיון הטרנסמוטציה היה שולי לפני כן.
משני הרכיבים האלה נגזרות תחזיות לכל דבר ועניין. הרי העדויות הביולוגיות והפליאונטולוגיות היו יכולות להכריע אחרת: שלא מתקיימת אבולוציה בעולם החי (כפי שהרוב חשבו בזמנו), או שהיא מתקיימת, אבל באמצעות מנגנונים שונים מהברירה הטבעית (למשל כפי שהציע למרק).
גם המחקר התאורטי היה יכול להכריע אחרת, ולקבוע שאפילו אם מתקיימת אבולוציה באמצעות הברירה הטבעית, היא לא יכולה להסביר הווצרות של בעלי חיים מורכבים ואת תפוצות המינים הביולוגים כפי שאנו רואים אותם. כפי שכתבתי, אפילו הרעיונות המוקדמים של דארווין היו כאלה - אבל הבנה טובה יותר של מנגנוני ההורשה מחד והתאוריה מאידך הוכיחו שיצורים חיים בנויים באופן הנכון. זו גם תחזית לעלא ולעלא: אם היה מסתבר שאולי קיימת ברירה טבעית, אבל בגרסה שאינה מאפשרת יצירת חיים מורכבים, ספציאציה וכדומה - זו הייתה הפרכה של תורת האבלוציה כהסבר לתופעות אלה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש