|
||||
|
||||
לגבי ההקפצה - לי יש דווקא נסיון חיובי. קפצתי על כיתה ג ונהניתי מאוד מהשנה החופשית (ללימודים) לאחר התיכון. אם זאת, יש לציין שחברי הטוב ביותר היה בכיתה אליה קפצתי (עוד לפני שקפצתי) ושכיום יש יותר תוכניות לתלמידים מחוננים מבעבר, כולל דחיית שרות אם יש צורך. לגבי רכישת כישורי למידה - אני אישית, כמו גם מספר לא קטן מחברי נתקעו פתאום זמן ארוך דווקא בשלב התיזה, ונוטים להאשים בכך את חוסר האתגר שגרם להרגלים רעים. כן - לבסוף נרכשו הרגלי עבודה מעט טובים יותר, אך לדבר היתה עלות ממשית |
|
||||
|
||||
אין לי ספק ששתי האופציות סבירות לגמרי, ואנשים שונים יהנו מהן באופן שונה. למספיק אנשים שלא קפצו כיתות יש הרגלים רעים1. בדרך כלל גם הם מוצאים משהו או מישהו להאשים אותו, זאת נטייה נפוצה ונעימה, מסיבות ברורות. 1 וגם לי כמובן. |
|
||||
|
||||
הטעויות נובעות מהתייחסות רק למרכיב האינטלקטואלי ולא למוכנות הרגשית שלא פחות חשובה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |