 |
גיל שלום. קשה לי להסכים אתך וגם הנתונים אומרים אחרת ביחס להתנהגות הממשל הנוכחי. בכל הנוגע למריחואנה רפואית, הממשל פועל בעיקר במדינות בהן מערכת הרגולציה "חפפנית" כמו במקרה של קליפורניה ש"סובלת מנחת ידם" של הסוכנים הפדרליים יותר מכל מדינה אחרת בברית שאפשרה מריחואנה רפואית.
לראייה גם עצם כך שהממשל של אובמה לא פועל פחות ואף מחריף את המאמצים ביחס לקודמיו. מוזמן לקרוא עוד פה בפוסט בHP
בכל מקרה, קשה לקבוע מה תהיה ההתפתחות העתידית והמאמר בעיקר נועד להציג את התסבוכת הפוליטית-חוקתית שהמצב והשינוי גוררים אליה בארה"ב.
ביחס לטענה בדבר הרווח המסחרי כמניע, למרות הרצון להאמין ששוק מריחואנה פורח הוא תחלואה לכל בעיות הכלכלה, מודלים שנעשו הראו שהתרומה שלו לא באמת כזו משמעותית, כולל מחקר מקיף של RAND על אפשרות כזו. הנה כמה סיבות לדוגמה, ושוב ההשוואה לשוק אלכוהול מפוקח נדרשת.
1. בניגוד לאלכוהול, לא בעיה לגדל לבד בבית ולחסוך לעצמך את הכסף.
2. כמויות מסחריות - בניגוד לאכוהול, אנשים לא מעשנים בכאלו כמויות. תחשוב כמה ג'וינטים את צריך כדי לתפוס ראש וכמה כוסות וויסקי/בירה.
3. הקף קהל היעד. בהינתן שאתה/המחוקק רוצה להגביל את השימוש מנוער (כמו באלכוהול) השוק לגראס בקהלים מבוגרים יותר הולך ומצטמצם, בטח כשעוברים את גילאי ה20, בעוד באלכוהול אלו גילאים שממשיכים לשמור על דפוסי קנייה גבוהים.
אלו ועוד גורמים לא בהכרח יהפכו את התעשייה לעסק עצום, אם כי בהחלט יש בו מקום לרווח, אך לא כזה שיצמיח תעשייה עם לובי חזק כמו של הטבק/אלכוהול.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש