בתשובה לברקת, 17/06/13 9:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מדבר על מינון הזמן המוקצב לדיון היסטורי. כדי לסבר את האוזן אביא מספרים (לאו דווקא המספרים הנכונים). מינון של 90 אחוז טריוויה לעומת 10 אחוז פרשנות (=ניתוח של הטריוויה) — זה מינון גרוע כי רוב הזמן מוצא על שינון. מינון של 10 אחוז טריוויה לעומת 90 אחוז של ניתוח — זה מינון גרוע כי הניתוח תלוש מהעובדות. מינון 30 אחוז טריוויה ו- 70 אחוז ניתוח זה מינון טוב, יש הבנה של תהליך ההיסטורי שמבוסס על מספיק עובדות . הרושם שלי הוא שבבית הספר התיכון הנטיה היא ללמד 90 אחוז טריוויה ו 10 אחוז ניתוח. לגבי מזכרת בתיה. אני מנחש מדבריך עכשיו שזו אחת המושבות הקטנות של הברון. למה לא לשים את מזכרת בתיה בצד ולהתרכז רק בטריוויה על שתי מושבות ברון גדולות ומפורסמות (ולנתח אותן בתור טסט קייס). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בזמן הלימודים לא מתייחסים ממש למזכרת בתיה. אכן מתמקדים במושבות הגדולות והמפורסמות. אבל בבחינה, אפשר לשאול על מזכרת בתיה. מה הבעיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקרוא לעובדות טריוויה מקטין מראש את חשיבותן עוד לפני שאמרת מילה אחת נוספת. רצוי מאד שכשאתה בונה פירמידה, הבסיס שלה - קרי העובדות בכל טיעון היסטורי - יהיה רחב ומוצק. אז אולי 90/10 זה קצת רחב מדי, ואפשר להתפשר על 70/30, אבל לבנות פירמידות הפוכות אף פעם לא הוכיח את עצמו לאורך זמן. מצד שני התעדוף שלך יכין את התלמידים היטב לעולם הפוסטמודרני בו אנו שוחים להוותנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שאת ה"בסיס" (העובדות ההיסטוריות היבשות) אתה שוכח אחרי חודש. ואת החלק העליון של הפירמידה (ניתוח התהליכים ההיסטוריים) אתה יכול לזכור למשך שנים. אז ברור שאם אתה היסטוריון שמנסה להציע ניתוח חדש של תהליכים בהיסטוריה כדאי שהוא יהיה מבוסס על עובדות יבשות נכונות. אבל אם אתה תלמיד שרוצה להשכיל - אתה במילא לא תזכור שמות, תאריכים ומיליון פרטים קטנים. עדיף שתתמקד ב high-level, כי את זה תזכור. (דרך אגב, מיותר לציין שגם היסטוריונים לא יושבים כל היום ומשננים תאריכים, הם הרי זוכרים אותם בגלל ההתעסקות היום יומית עם הנושאים האלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמקדות כזו בניתוח בלבד היא סתם סוג אחר של שינון עובדות. וחוץ מזה, מי יכול לשכוח את בית הערבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאני מסכים איתך. אני אנסה להסביר את עצמי טוב יותר. אני מסכים שצריך לעבור על העובדות - אבל אני לא רואה תועלת בשינון שלהם (כי שוכחים מהר כאמור) לעומת זאת הניתוח הוא בדר''כ משהו (יותר) מעניין. כך שיש יותר סיכוי שייזכרו אותו גם בלי שינון. כלל האצבע שלי אומר, שאם צריך לשנן משהו כדי לזכור אותו, אז כנראה שאין טעם - כי במילא זה משהו שיישכח מהר. אלא כמובן אם מדובר בבחינה - ואז לפעמים אין ברירה (למשל, מחוסר זמן) אלא לשנן. בידיעה ברורה שהחומר יישכח מהר. (כנראה לא התמקדתי בשיעור הרלוונטי, כי לא הבנתי את ההערה לגבי בית הערבה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם צריך לשנן את כל העובדות, זה סימן שלא למדת אותן היטב מראש בזמן הלימודים ולא קיבעת אותן במסגרת החומר (הסתייגות: אני מהתלמידים היותר מוכשרים והיותר עצלנים). צריך לחזור על החומר לקראת המבחן ולרענן פרטים, אבל אני מסכים אתך שזה לא מועיל אם מדובר על רוב הפרטים. (בית הערבה: סתם עובדה יבשה שספק זכורה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(והמקור היפה: איינשטיין שר - בית הערבה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל דורי בן זאב זה הפך ל''אני זוכר את בית ההבראה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהגענו לדיון על טעם וריח, אז אפשר להסכים ו/או לסכם ולסיים כאן. יש לי רק שאלה אחת קטנה - למה (או האם) זה נכון וברור שעובדות שוכחים מהר ותהליכים זוכרים יותר? אין לי מושג אם זה נכון או לא, ייתכן ויש אנשים שונים שזוכרים דברים שונים וכו'. יש אנשים שזוכרים מספרים, יש שזוכרים שמות, יש פנים ויש כאלה שזוכרים ריחות או מפנים דרמטיים בעלילה. הייתי מנחש שזה נכון גם בקשר ללומדי היסטוריה. כשלעצמי בד"כ זכרתי פרטים ותאריכים היטב, ולעיתים הם גם עוזרים לניתוח התהליכים - למשל אם תזכור ששני אירועים התרחשו במרחק של 100 שנה זה מזה, זה יעזור לך להעריך את השפעתם ההדדית השונה למדי משני אירועים שהתרחשו באותה שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, שנים חשבתי כך, ואז גיליתי שאנשים זוכרים עובדות. אוהו זוכרים. נתקלתי באנשים שאמנם לא יודעים מתי וושינגטון הוציא את בני ישראל מגרמניה, אבל אם אני אומר להם שקריית שמונה הכניסה שני גולים במשחק של המשהו באוגוסט 2002 מול עירוני פתח תקווה, יתקנו אותי גם ביחס לתאריך וגם ביחס למספר הגולים וזו בכלל לא הייתה עירוני פתח תקווה אלא הכח גבעת חמוצים. בקיצור, אני כבר לא בטוח שהבעיה היא *עובדות* כשלעצמן, אלא *העובדות הספציפיות שמנסים ללמד*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם ממשיכים לעסוק בהיסטוריה של עירוני פתח תקווה ודומותיה ולכן יש להם הקשר לעובדות. "תאר את הגורמים להצלחתה של הפועל רמת גבעתיים בליגה הארצית בכדורגל בעונת 1990/1 והשווה לכשלונה של מכבי גבעת חמציצים באותה העונה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה אם גם כאן ייטען שכל בדיקה היא סובייקטיבית (מאחר וזה כמובן תלוי אם הבודק אוהד את הגבעתונים או את החמציצונים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם זוכרים כי זה (מאוד) מעניין אותם, או לפחות מאוד עניין אותם בזמן ההתרחשות. וכנראה היו להם דיונים סוערים עם חבריהם סביב הנושא. (זה כמו,נניח, שהיסטוריון יזכור מתי נולד וושינגטון.) הם לא ישבו ושיננו את כל השערים בכל הזמנים של מכבי קריית שמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלת"ק - התמקדות בפרשנות היא רעה חולה של עצלנים שקיבלה חיזוק אידיאולוגי מתיאוריות פוסט מודרניות. אבל זו רק אני, אל תראה את זה כמתקפה אישית. מה הבעיה עם מושבה קטנה של הברון? היא מקרה מייצג בדיוק כמו הגדולות (כמובן צריך לדעת ולהזכיר שהיתה קטנה, ואם היו בה תהליכים שונים מהגדולות כדאי לציין זאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום בעיה. מזכרת בתיה הופיעה בבחינה בתפקיד סמלי: השאלה עסקה בסמל שלה, אך שאלה באופן כללי על המושבות ולא על המושבה מזכרת בתיה כשלעצמה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |