|
בעיני הרוצח הנוכחים בבר לא היו תמימים וחפים מפשע אלא היו *שותפים פסיביים* לאונס (בגלל אווירת הפריצות שהם קיימו). מי שקורא מסמכים שאינם מופצים בעתונות יודע שמדובר בבר פיק-אפ שמטרתו העיקרית מיפגשים מיניים , כולל מיפגשים מיניים בין בגירים לקטינים (בניגוד לחוק).
אני גם לא קונה את הסיפורים שכל המדריכים הבגירים התנדבו לשם שמיים, חלקם כנראה קיבלו שכר לא בכסף אלא בצורה של "בשר טרי" של הנערים המבקרים. אני בטוח ששאול גנון מייסד הברנוער הוא עבריין מין סדרתי שמקיים קשר מיני עם חלק ממטופליו הקטינים (גם בעבודתו הלא התנדבותית כמטפל נוער במצוקה מטעם משרד הרווחה). שאול גנון הוא זה שיסד את ברנוער וזה שכיוון את האווירה המינית הלא ראויה בברנוער, הוא הנחיל את מורשתו הפסולה לכל מי שהיה בברנוער הן כמדריך והן כנער מבקר.
לרוצח היה מידע פנימי זה, שכן הוא ניזון מאינפורמציה שקיבל מחברו ההומו הכלוא (זה שהסגיר אותו בסוף למישטרה). לכן , כאמור, הרוצח ראה בבאי המועדון שותפים (פסיביים) לאונס של אחיו. הרוצח לא ראה בהם שוהים תמימים.
כדי שאבהיר. איני רואה פסול בכך שקטינים מקיימים יחסי מין מרצון במסגרת החוק. הפסול הוא בכך שקטינים אינם אמורים לקבל עידוד לפעילות כזו *בתוך* הברנוער, קטינים אינם מסוגלים לעמוד בפני לחץ חברתי לקיים פעילות מינית אסורה. הפסול גדול עוד יותר אם הבר נוער יוצר אווירה בה מגעים מיניים לא חוקיים בין *בגירים* מדריכים לבין נערים קטינים הוא תופעה נפוצה. אווירה כזו מאפשרת די בקלות אונס סטטוטורי, כאשר העבריינים מרגישים שהם מוגנים.
אגב. אני תמה מדוע שאול גנון לא שינה את שמו למשהו כמו גונן (במקום גנון), מהשם גנון (=פעוטון) נודף ריח של נטיה פדופיליות אצל שאול גנון.
|
|