בתשובה ליוסי, 12/06/13 13:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה חצי נכון. אני אמנם כתבתי את שכתבתי כתשובה לאינקוגניטו (ולכן לפי אותו הגיון צריך גם לפסול את הדעה הנגדית, "אני בדרך כלל כן כועס על חבריו ורעיו"), אבל אנחנו חייבים לנסות להבין אותם, ולו כי יש דרישות של יסוד נפשי בעברות עליהן אנחנו מדברים. אנחנו מצפים להגיון פנימי בפעולות של בני אדם, למעט פסיכוטים (כלומר לא לכל הפסיכופטים). אני מניח (בסוג של תער אוקהם, כנראה) שמי שנכנס למקום סגור ומנסה לירות ללא אבחנה בקבוצה מובחנת לאחר שנעשה לחבריו עוול מבצע פשע שנאה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני הרוצח הנוכחים בבר לא היו תמימים וחפים מפשע אלא היו *שותפים פסיביים* לאונס (בגלל אווירת הפריצות שהם קיימו). מי שקורא מסמכים שאינם מופצים בעתונות יודע שמדובר בבר פיק-אפ שמטרתו העיקרית מיפגשים מיניים , כולל מיפגשים מיניים בין בגירים לקטינים (בניגוד לחוק). אני גם לא קונה את הסיפורים שכל המדריכים הבגירים התנדבו לשם שמיים, חלקם כנראה קיבלו שכר לא בכסף אלא בצורה של "בשר טרי" של הנערים המבקרים. אני בטוח ששאול גנון מייסד הברנוער הוא עבריין מין סדרתי שמקיים קשר מיני עם חלק ממטופליו הקטינים (גם בעבודתו הלא התנדבותית כמטפל נוער במצוקה מטעם משרד הרווחה). שאול גנון הוא זה שיסד את ברנוער וזה שכיוון את האווירה המינית הלא ראויה בברנוער, הוא הנחיל את מורשתו הפסולה לכל מי שהיה בברנוער הן כמדריך והן כנער מבקר. לרוצח היה מידע פנימי זה, שכן הוא ניזון מאינפורמציה שקיבל מחברו ההומו הכלוא (זה שהסגיר אותו בסוף למישטרה). לכן , כאמור, הרוצח ראה בבאי המועדון שותפים (פסיביים) לאונס של אחיו. הרוצח לא ראה בהם שוהים תמימים. כדי שאבהיר. איני רואה פסול בכך שקטינים מקיימים יחסי מין מרצון במסגרת החוק. הפסול הוא בכך שקטינים אינם אמורים לקבל עידוד לפעילות כזו *בתוך* הברנוער, קטינים אינם מסוגלים לעמוד בפני לחץ חברתי לקיים פעילות מינית אסורה. הפסול גדול עוד יותר אם הבר נוער יוצר אווירה בה מגעים מיניים לא חוקיים בין *בגירים* מדריכים לבין נערים קטינים הוא תופעה נפוצה. אווירה כזו מאפשרת די בקלות אונס סטטוטורי, כאשר העבריינים מרגישים שהם מוגנים. אגב. אני תמה מדוע שאול גנון לא שינה את שמו למשהו כמו גונן (במקום גנון), מהשם גנון (=פעוטון) נודף ריח של נטיה פדופיליות אצל שאול גנון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהודעה שלך יש המון סברות כרס והאשמות לא מבוססות. באותה מידה, היהודים שבשטאטל היו ''שותפים פסיביים'' בהלוואה בריבית הקצוצה, ולכן לא פלא שהרגו אותם. אם יש לך תימוכין - אשמח לשמוע... אבל אחרת אין לנו ממה להמשיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה אם הסברות הן סברות כרס וההאשמות אינן מבוססות, כל עוד גם הרוצח סבר כך. לא במפתיע זה נכון גם עבור הפוגרומצ'יקים וסברותיהם לגבי היהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ירצה עורך הדין שלו ויספר לכולם שאלו החייזרים שאמרו לו לפעול כך; זו אחריות השופט להחליט מהי האמת. ב. בכל אופן, החוק מדבר על "עובר עבירה מתוך מניע... של עוינות כלפי ציבור מחמת ... נטיה מינית". נראה לעין הלא משפטית שלי שמקור העוינות - כלומר, מדוע חשב שכל הגאים ראויים למוות - לא משנה, רק האם העבירה התבצעה מתוך מניע של עוינות כלפי ציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין המשפט האחרון: "שאול גונן" נשמע קרוב מדי ל"שמואל גונן" (גם שם שם המשפחה אינו מקורי). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |