|
||||
|
||||
כמו ראובן, גם אני הקבלתי בתחילה את המקרה הזה לשוד בבאר שבע. אבל למען האמת, קשה לדעת מה באמת עבר בראשו של היורה. נראה לי סביר שהרוצח בבאר שבע היה מעורער (ולכן ירה באישה לא מעורבת ובעצמו), ולעומתו היורה בבר נוער כילה את חמתו בבאי הבר נוער מתוך תפיסה שכולם שותפים לפגיעה באחיו, אבל לא בהומואים באופן כללי (כידוע, אחד מחבריו הטובים היה הומו). לי יש שאלה אחרת: מדוע יש תגמולים מיוחדים לנפגעי פעולות איבה ופשעי שנאה, שסתם נפגעים אינם זוכים להם? |
|
||||
|
||||
לכן הקבלתי את זה לא לרצח בבאר שבע אלא למקרה אחר. ולשאלתך השניה: נפגעי פעולות איבה - כי הם נתפסים כעניין לאומי ולא פרטי. נפגעי פשעי שנאה - כי הם נכנסו לקטגוריה כשכבר הייתה קיימת המסגרת של 'נפגעי פעולות איבה'. |
|
||||
|
||||
כן, אבל למה המימד הלאומי צריך להשפיע על התגמולים? |
|
||||
|
||||
אני מניח שמצופה מכל מדינה לשמור על תושביה מפני אויב חיצוני וממדינה דמוקרטית לשמור על קבוצות המיעוט שבה. משנכשלה בכך, עליה לפצות את הנפגעים. ככל הנראה לא מצופה ממדינה לשמור על תושביה זה מפני זה באופן כללי יותר. |
|
||||
|
||||
המשפט השני היה סרקסטי? |
|
||||
|
||||
ברוב המדינות הנאורות (ואולי גם אלה שפחות), הסיכון לחיי האזרח כתוצאה מהתנכלות של אזרח אחר, גדול יותר מאשר של כוחות חיצוניים, ולכן תפקיד המדינה בשמירה על אזרחיה מפני עצמם לא פחות חשוב מאשר מול איומים חיצוניים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |