בתשובה ליהונתן בר, 07/06/13 11:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להזכיר: הדיון התחיל בהצעה להעביר את כל העורפיים לגיל פרישה של 67. כלומר, להשוות אותם לאזרחים בעניין זה. אתה מניח שאפשר גם להעלות את הגיל המאפשר פרישה (בצבא ארה"ב זה הגיל ה*מחייב* פרישה. לא אותו דבר וגם לא קרוב. אם תחפש את הגיל המחייב פרישה אצלנו, לא תמצא; מצד שני, גיל הפרישה הממוצע הוא כבר בסביבות 46, וצפוי לעלות ל-48 אצלנו), כלומר לומר לכל העורפיים: מהיום, אתם עובדים עד גיל 67. בנוסף, אתם לא מקבלים את הזכויות של עובדים רגילים, אבל כן מקבלים את כל החובות של חיילים. אתה תצטרך חתיכת הטבה בשביל זה, וזה גם יהיה מן הסתם לא זול. שאלת אנשי הקבע המיותרים היא שאלה אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא כ"כ ברור לי איך מחשבים את הממוצע הזה. סא"ל בן 34 שפורש מצה"ל, נכלל? מה לגבי סגן בן 23? אני לא יודע מה הגיל ש"מחייב" פרישה בצה"ל - אבל אם אתה אומר שאין כזה, אני חושב שאפשר להגדיר אותו בצורה פשוטה כגיל שבו 99% מהחיילים כבר פרשו. שאלת אנשי הקבע המיותרים באה להציע פתרון ל"הטבה". הם ישארו בעבודה שלהם, ולא יפוטרו1. ואני בטוח שיש כאלו שיסכימו לכך - אבל אני לא יודע כמה. 1זה מתוך הנחת העבודה שאפשר לפטר חלק מחיילי הקבע, והייתי אומר שמדובר בהנחה שתקפה כמעט לכל מי שעבר שרשרת חיול פחות או יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |