|
||||
|
||||
כאמור בכתבה שקישרתי, המחירים עלו ב- 50% בעשור האחרון. |
|
||||
|
||||
וכנראה שהם אכן מוגזמים. מצד שני, אני לא חושב שהמוזמנים צריכים להתיישר בצורה קטגורית עם מחירי המנות. לדוגמא באתר שהפנית יש שוני בין המחירים באפריל או במאי. למוזמנים זה לא צריך לשנות, והזוג לא צריך לצפות לצ'קים שונים אם הוא מתחתן ביום חמישי או שני, עם זיקוקים או עם רקדניות בטן פולינזיות, בגן או באולם. |
|
||||
|
||||
אני רק רוצה להזכיר שהסקר שאל על מידת ההנאה, לא על גובה המחיר, והסעיף היחידי שמרמז בכיוון - 'מעצבנות בגלל סוגיית המתנה' לא נראה העיקרי בתגובות המתלוננים. |
|
||||
|
||||
האם אתה רומז שהסקרים באייל חסרי משמעות סטטיסטית? אוי לאוזניים שכך שומעות... בכל אופן, אני סימנתי ״בגלל כמה מהסיבות״ ונראה שזו אופציה פופולארית. לגבי העלות - אלו הסכומים שאני מכיר, וכן, הם עלו בשנים האחרון בד בבד עם עליית מחירי החתונות. |
|
||||
|
||||
תסלחו לי שאני מתפרץ, אבל למה אנשים אינטיליגנטיים כמו המתדיינים כאן באייל, נכנעים למוסכמה החברתית הזאת שמי שמגיע לחתונה צריך "לכסות" את המנה שלו. כשאני מגיע לחתונה אני נותן מתנה/כסף לפי יכולתי ולפי כמה שאני רוצה לעזור לזוג הצעיר, ובטח שאני לא מנסה "לכסות" מנות. מי שרוצה את הכסף שלי ולא אותי, שלא יזמין אותי. |
|
||||
|
||||
האם אתה רומז שיש קורלציה הפוכה בין כניעה למוסכמות חברתיות ואינטליגנציה? וכן, אני מסכים עם הטיעון הכללי שלך. |
|
||||
|
||||
מלבד חברים וקרובי משפחה קרובים באמת, מי ש"מזמין אותך" בעצם לא "מזמין" אותך אלא מבקש ממך כסף בצורה מנומסת. אנשים אינטיליגנטיים כמו המתדיינים כאן באייל מבינים את זה, ומבינים שלפעמים "הזמנה לחתונה" היא "בקשת כסף", ומשתתפים במוסכמה החברתית כמו שהם משתתפים בהרבה מוסכמות חברתיות אחרות, גם בגלל זה שלמרות (ואולי בגלל) האינטליגנציה הם עדיין חלק מהחברה וגם בגלל שהם נהנים (/יהנו/ נהנו) מהמוסכמה החברתית הזאת. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה ציני מדי. הרי לו הזוג לא היה רוצה להזמין את יוסי פייסי ומשה, למה לו להזמין אותם? אם לא יבואו הם רק יחסכו כסף, כי לא יהיה צריך לשלם על המנות שלהם, שיכוסו במקרה הטוב אם יבואו. בעצם במקור המנהג, אכן מתנות לחתונה היו אמורות להיכנס לכיסו של הזוג, למימון חייו המאושרים יחדיו, כאשר החתונות היו צנועות יותר או ממומנות ברובן על ידי ההורים. כאשר הזוג עצמו מממן את חלק הארי או כל החתונה, הזמנת אורחים נוספים עולה להם כסף, לא חוסכת להם כסף. |
|
||||
|
||||
הזוג לא מזמין את משה (בהנחה שמשה הוא לא חבר קרב) בגלל שהוא רוצה שמשה (ספציפית) יבוא, הוא מזמין את משה בגלל שהוא רוצה שיבואו 300 אורחים ומשה עובד עם האשה... לא באמת יהיה אכפת לזוג אם במקום משה יבוא אהרון (אח של משה). |
|
||||
|
||||
למה הוא רוצה שיבואו 300 אורחים? כי בא לו לשפוך עוד כסף? |
|
||||
|
||||
כי (א) אולמות מסוימים קובעים מספר מינימום של מוזמנים ו(ב) עלות שולית פוחתת. לתקליטן ולצלם משלמים את אותו הסכום בין אם הזמנת 200 איש ובין אם הזמנת 300 איש. עלות השמלה והזיקוקים מתחלקת כנ"ל וכו'. |
|
||||
|
||||
זאת נראית לי גם תרומה שולית פוחתת. קשה לי להאמין שמישהו יזמין עוד 50 אנשים בתקווה לכסות את הצלם (בין השאר כי זה לא יעבוד). |
|
||||
|
||||
לא הכל זה כסף. "מסיבה גדולה" היא מטרה1 ובשביל מימוש המטרה הוא כבר שופך הרבה כסף. מי שרוצה לחסוך כסף לא מתחתן בחתונות גדולות2. 1 שלרוב באה למלא מטרות אחרות. 2 ויש שיוסיפו - או בכלל. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שלא צריך להיות חלק מהחברה או לא לקחת חלק במוסכמות חברתיות בכלל. אבל את צורת החשיבה הזאת - כאילו מי שמזמין אותי רוצה כסף ואני חייב לו משום מה בבגלל שאני מגיע לחתונה שלו. את זה אני לא מבין. איך הם יהנו מהמוסכמה החברתית הזאת? |
|
||||
|
||||
אתה לא "חייב". מוסכמה חברתית היא לא חוק טבע, ואף אחד לא אוכף אותן באיומי אקדח. כשהם יתחתנו, הם יוכלו לערוך מסיבה עם 300 אורחים בלי לממן את כולם... |
|
||||
|
||||
אני מנחש שמתוך 200-400 מומזנים בחתונה ממוצעת, לא יותר מ-10%-20% הם ממש משפחה קרובה וחברים של הזוג מהמעגל הראשון. את כל השאר הזוג מרגיש מחוייב להזמין (כי הם עובדים יחד, כי הם למדו יחד, כי הם הוזמנו קודם לחתונה שלהם, כי הם בני-זוג של חברים קרובים...), או שהם בעצם אורחים של ההורים של הכלה והחתן ולא של הזוג (שגם רובם כנראה מוזמנים מתוך תחושת חובה). או בקיצור: לרוב, כשאתה מוזמן לחתונה - אתה מוזמן *בגלל* קונבנציה חברתית, ולא בגלל שאתה כל כך רצוי ואהוד. וחלק מהקונבנציה הזו היא שבונים על הצ'ק שלך. לא מוצא חן בעינך - סרב בנימוס להזמנות, ואל תלך לחתונות שאינן של קרובים (משפחתיים או חברתיים) מדרגה הראשונה. חסרונך לא יורש, וזאת לעומת חסרונו של הצ'ק אם בכל זאת תבוא, שכן יורגש. גם בעיני זו קונבנציה מאד מטופשת, אבל כך גם נישואין באופן כללי. אני אגב נהנה מחתונות: יש אמנם את החופה המשעממת מתישהו באמצע, אבל זה טקס קצר. ובחתונה מוצלחת יכול להיות אוכל טעים - בעיקר בקבלת הפנים או אם החתונה לא כשרה, אלכוהול איכותי וחופשי, ריוניון עם מכרים רחוקים, מינגלינג עם זרים שעברו סלקציה ע"י הזוג, ומסיבת ריקודים כייפית עם גרעין של חוגגים בעל מחוייבות עמוקה להשתכר ולשמוח. במיטבה, זו מסיבה שלגמרי שווה את עלות הכניסה אליה. |
|
||||
|
||||
אני זוכר שכשהייתי נער גדול ושמעתי מאמא שלי שמקובל להביא מתנת-כסף, ושתכסה את עלות המנה, וזה הכעיס אותי נורא, וזה מכעיס אותי עד היום. באמצע הדרך בין אז להיום היתה החתונה שלי. יש לי קרובת משפחה שאני אוהב מאוד, ולא מתראה איתה הרבה. לחתונה שלי היא הודיעה שהיא לא יכולה להגיע. כשהבנתי שיכול להיות שהסיבה האמיתית היא שהיא לא יכלה להרשות לעצמה מתנה שלדעתה היא ראויה - ואני מצידי הייתי שמח אפילו לשלם לה את עלות הנסיעה - זה חרה לי, וחורה לי עד היום. |
|
||||
|
||||
אין לך מה לכעוס. ''מקובל'' ו''ראוי'' אינן מילים נרדפות. |
|
||||
|
||||
נו, ובדיוק בגלל הפער הזה יש מה לכעוס, לא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |