בתשובה לכ, 12/05/13 13:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מבין למה להכנס לסבך הפסיכולוגי של ציפיות ההורים וכו', זה בכלל לא רלוונטי ומסבך מאד את הדיון. "ההחלטה הסופית של הזוג" - ואם ההורים לא כל כך מעוניינים לתת את הסיוע1? באיזה מקום אחר בחייך אתה מניח לזוג אחר (בוגר ושעומד בזכות עצמו וגו') לקחת את ההחלטות הסופיות על המשאבים הכלכליים, הזמניים והרגשיים שלך? עצם הניסוח שלך כבר מעיד על הבעיה כאן. ההתייחסות שלך - או של אותו זוג - למשאבי ההורים כמשאב כלכלי זמין ומחויב איננה מוסרית. כמובן שאם ההורים רוצים לתרום ומסוגלים, אני בעד1, אבל אם ההנחה הכלכלית של זוג שמתחיל את חייו, קונה דירה מסוימת עם משכנתא מסוימת, מחליט להביא כך וכך ילדים לעולם וכו', היא שיש להם בצד קופת תגמולים פתוחה לכל גחמותיהם, ולכן אפשר לטייל פעם בשנה בחו"ל, לקחת משכנתא של מיליון שקל על שתי משכורות סבירות פלוס, ובסוף שכל זה יבוא על חשבון הברון - זה לא מוסרי בעיני. 1 אני שמעתי על זוגות שהתנו את תדירות המפגשים של הנכדים עם הסבים בקבלת עזרה מהסוגים שנו דנים בהם היום, עד כדי איומים בניתוק אם וכאשר. אם אתה עונה על משהו מהתגובה שלי, הייתי שמח שתאמר לי אם זה נראה לך מוסרי או לא. 2 אני לא בעד על לחזור על עצמי כל כך הרבה, אבל מה לעשות... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז זוגות צעירים צריכים לענות על הציפיות הברורות של הפונז, ולהתעלם מהציפיות המעורפלות של הוריהם. ערכים קשורים בציפיות לפחות כמו כריות. ההחלטה הסופית = האם ומתי להקים משפחה. על חשבון הברון - לא. דיברנו על דיור ממומן (דירה קנויה, דירה על שטח ההורים, בניה בסיע ההורים), הסכומים ידועים מראש (בתלות במחירי הדיור). 1 אני אינני מכיר מקרים קיצוניים כאלו, אבל, אם זוג גדל וצמח ביחד ובנפרד תחת לחץ קבוע של מתי-כבר-תתחתן ומתי-כבר-תביא-ילדים, והלחץ הזה לא פחת כזית בעקבות הכרות מתמשכת עם מצב כלכלי שאינו מאפשר לעשות-זאת ללא סיוע (לכחצי מהאוכלוסיה הרלוונטית), אז יש לזוג הצעיר הקיצוני שתיארת נקודה מענינת בבואם להשפיע על מי יהיו דמויות המפתח בחיי הילדים שלהם. כשהפטרון שלך בעל החוסן הכלכלי, דוחק בך ללא הרף להביא ילדים ולחנך אותם היטב, כשהוא יודע שמצבך הכלכלי העצמאי אינו מאפשר זאת, יש בכך משום הבטחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתך ב1 מראה שאתה כנראה מתעקש להתמקד בכל מיני מניעים פסאודו-פסיכולוגיים לתירוץ ההתנהגות הכלכלית שבה אנו דנים, במקום לומר אם היא מוסרית בעיניך או לא. נראה לי שאין לי יותר מה לומר לאור זה, כנראה שנסכים לא להסכים (או להימנע מדיון, מה שמתאים לך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתך מראה שאינך מתכוון באמת לדון במוסר, אלא רק במשהו נקי-מתרבות, התנייה ושכנוע, שקשור איכשהו בכלכלה ע''פ תפיסה שלא הסברת. אני מסכים שלא להסכים, כרגע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |