|
לשלמה מעוז יש את הכישרון הלא-מועיל לומר דברים נכוחים באופן שאף אחד לא יוכל להסכים להם. גם בקשר לאמירה שאתה מזכיר היה בדבריו מידה גדולה של "אמת מארץ תצמח". א. האם רצוננו לאפשר לזקנים ולנכים שלנו תנאי קיום משופרים מבלי שהדבר יעלה לנו הרבה, מצדיק את שעבודם של אנשים זרים ובריאים והחזקתם בתנאי עבדות משפילה? ב. האם העובדה שלאותם זרים אין "הצעה טובה יותר" מתירה לנו לרמות, לעשוק ולגזול את זכויותיהם, בכך שאנו משלמים להם הרבה פחות משווי עבודתם עבורנו? ג. האם בשמה של שמירת רמת חיינו אנו, מותר לנו לשעבד את צאצאינו כולם לחוב כלפי אותם מהגרי עבודה זרה שספק אם יוכלו או ירצו לעמוד בו?
מה שאני ולא שלמה מעוז אומר הוא שהבחירה שלנו לא היתה בין טהרנות צדקנית לבין סיוע לאנשים שאין להם אופציות טובות יותר, אלא בין ניצול ועושק עובדים זרים כדי לשמור על רמת חיים גבוהה (כנראה מדי) לבין טיפול בזקנינו ובנכים שלנו בידי עובדים מקומיים גם אם רמת הטיפול שתתאפשר תהיה נמוכה יותר.
|
|