בתשובה לdd, 29/04/13 6:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גוברות הידיעות על כך שחזבאללה הניח את ידיו ככל הנראה בשיתוף פעולה עם הסורים, על נשק כימי. ישראל הודיעה בעבר לכל השחקנים בזירה כי מדובר בקאזוס בלי מבחינתה. במציאות שנוצרה, בעוד חזבאללה מצוי ומעורב בלחימה בזירה הסורית, אין זה בלתי מתקבל על הדעת שנוצרה הזדמנות לכך שישראל תדרוש, בתזמון הנכון, ליישם את החלטה 1701 ולפרז את דרום לבנון עד לנהר הליטני. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הבעיות של דרישות מסוג זה היא שהיא מבוססת על דרישה שממשלת לבנון תממש את ריבונותה. ריבונותה, פירושה שהיא גם לא תהיה תחת שליטה אוירית יומיומית של מדינת ישראל. זהו גם עקב אכילס של המאבק שלנו נגד הגרעין האיראני. כל זה בנוי על תמיכה אמריקנית בגרעין הישראלי-בתנאי שיהיה מספיק עמום, ובנוכחות האוירית הישראלית מעל לבנון.ברגע שתרד התמיכה הזאת, כלומר, אם היא תפסיק לבלום יוזמות בין לאומיות בנושא, הקונסטלציה הבין-לאומית תשתנה. עניין הקזוס בלי בקשר לחמרי הלחימה הכימיים, הוא די בעייתי כי חמרי הלחימה הכימיים אינם סכנה למדינת ישראל. על כל פנים הם הרבה פחות סכנה מנשק גרעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי בשונה מהשתיקה היחסית שישראל נוהגת בכל מיני אירועים, באירוע בג'מראיא לא טרח ברק לעמעם בדבריו. להפך. "אמרנו, ואנחנו מתכוונים לזה." התבטאות כזו מבטאת לדעתי עמידה על הרגליים האחוריות, או עמידה עם הגב לקיר. היא מבליטה את הנוכחות בזירה, כיוון שהזירה התמלאה. "האזור המפורז" מבחינה מדינית, מדיניות אשר פירזה או אמורה לפרז עבורנו את האזור, כמו למשל מתיחת הקו האדום של אובאמה שנועדה להרתיע, או אולי אי אילו הסכמות שנתוועדו קודם לכן בין ישראל לבין רוסיה, האזור הזה, מעין אזור חיץ, הולך ומצטמק. את החלל שנעלם ממלאת מעתה חיכוך ישיר, או התנגשות ישירה. בחודש שעבר עשתה ישראל את המעשה הנכון ויישבה את העניינים עם טורקיה. "לנוכח ההתרחשויות בסוריה חשוב שהמדינות תדברנה". לדעתי זו קריאה נכונה של המציאות, מה גם שארה"ב נסוגה. "מגפיים אמריקאיות לא ידרכו על אדמת סוריה" הצהיר ברק אובמה. זו הצהרה בוטה מאין כמוה, אם לחשוב שהיא אינה מחוייבת המציאות, שהרי ניתן היה להעביר אותה בצינורות אחרים. אובמה שסירב סירוב עיקש להתקדם עם הצהרה פומבית בנוגע לאיראן ודבק בנוסחא החלבית- כל האופציות על השולחן, ידע יפה להצהיר הצהרה חד משמעית בכיוון ההפוך. ייתכן שדווקא הצהרה זו מנסה לרוקן את הזירה, שהרי שליחת כוחות אמריקאים תעורר מן הסתם שליחת כוחות מן הצד שכנגד. השאלה עד כמה הדדי זה יהיה, מכיוון שאיראן כבר הזרימה כמה אלפי חיילים לסוריה, וייתכן שבדעתה לבנות חיל מצב שיגיע גם למאה אלף חיילים מתוך מגמה להתשלט על סוריה, שאותה האיראנים מכנים: המחוז ה- 35 של איראן. הטיהורים הדתיים והאתניים שמבצע אסד נועדו להכשיר את הזירה לקראת ההשתלטות. מי שסופג את הוואקום האמריקאי הן ישראל, ירדן וגם טורקיה. אני חושב שזה לא היה ריאלי לצפות שהטלת הסנקציות תגרום לאיראן לשנות החלטה אסטרטגית, או שתמריד את הציבור על השלטון. אלו מקסמי שווא שהאמריקאים השמיעו לציבור כדי להרדים אותו. אם יש תכלית ריאלית, ככל הנראה היא הייתה לנסות לייבש את הכלכלה האיראנית לקראת עימות כלשהו בעתיד. ובעיקר כנראה, לנסות להרוויח זמן. ייתכן שמדובר בזמן שאותו ביקשה אמריקה להרוויח כדי להשלים את נסיגת כוחותיה מאפגניסטן. שהרי שם הם חשופים, והמלחמה ההיא, הבינו האמריקאים, כבר אבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיום זה ברור שנכזבה הציפייה או אולי התקווה שפעולת האביב האסלאמי בסוריה תהיה מהירה ותניב תוצאה כלשהי דומה למה שארע בקהיר. המחשבה שלאסד נותרו שבועות בודדים, נתפרכה. בכך נתפרכה ציפייה, אם הייתה, שאותה פעולה תצליח לבודד את החזית האיראנית, שהרי אין יוצאים למלחמה בשתי חזיתות, אך ההפך ארע. המערכה התרחבה, הזירה התרחבה, השחקנים התרבו. נראה הדבר שישנו כאן מצב נפיץ, כאותו מצב שנוצר סביב הסכסוך בבלקנים ערב המלחמה הראשונה, וזה שנוצר בספרד ערב המלחמה השנייה. מי שהרוויח לדעתי, ובגדול, בשלוש השנים האחרונות, מי שכנראה קרא נכון את הטלטלה של המערכת הגלובלית, היא איראן. לה צלצלו הפעמונים. סבבי השיחות מתחילתם ביקשו לדון בקווים שמזמן נחצו. הן גרוטסקה. בשלב זה, לדעתי הכי גרוע לישראל שהמעצמות תגענה עם איראן להסדר. מה שיאפשר לאיראן לעכל את הביס הגדול שהיא לקחה ואת הביס הנוסף שהיא רוצה לקחת בסוריה. אם הייתה קיימת כוונה כזו של המעצמות להכיר בזכותה של איראן לנשק גרעיני, לדעתי ישראל תשאף לסכל זאת. אני לא יודע אם מותר למדינה אפילו לא להעלות בדעתה לשלוח למשימה חלק נכבד של כוחותיה למשימה. ככל הנראה, אסור למדינה לעשות זאת. ויחד עם זאת, לפי המגמה הנוכחית, נדמה לי שמה שאפשר היה לעשותו, אולי לא אפשר יהיה לעשותו מחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איראן לא מרוויחה מסוריה. היא משקיעה שם משאבים רבים כדי להקטין את הפסדיה בסוריה ובלבנון. איזה מצב נפיץ נוצר בספרד ערב מלחמת העולם השניה? ערב מלחמת העולם השניה הסתיימה שם מלחמת האזרחים. ספרד נשארה ארץ נייטרלית במהלך כל המלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי לזירה שבה המעצמות מתנגשות. וכאשר השחקנים המעורבים הם רבים, פוטנציאל ההסלמה הוא גבוה. מי שנלחם בספרד, נלחם מיד אחר כך על כל פני הגלובוס. זה היה מיקרו קוסמוס או אולי מבוא למלחמת העולם. מיקרו קוסמוס כזה מתרחש מעבר לגדר. זה לא אומר שתפרוץ מלחמת עולם, אבל בזעיר אנפין היא כבר מתרחשת. נדמה לי שאיראן קראה היטב את התנועות הגלובליות. את עליית המזרח והאנטיגוניזם האנטי מערבי, ההסתבכות האמריקאית במדינות המוסלמיות, כישלון המלחמה נגד הטרור ודוקטרינת הדמוקרטיזציה של בוש, הופעת הבדלנות האמריקאית והאירופית על רקע המשבר הכלכלי וכתוצאה מכל אלה הדיפת קו ההתנגשות מערבה. המלחמה בסוריה, אולי יש לה עלות עבור איראן, אבל היא גם מסיטה את האנרגיות העולמיות ממנה והלאה. לי זה נדמה שאיראן הבינה שנוצר חלל שמעניק לה מה שאפשר לכנותו מרחב של חסינות מדינית. והתוצאות מדברות בעד עצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלחמת העולם השניה דווקא פרצה בין צד אחד שנלחם בספרד לצד שני שלא נלחם שם. צד שני שנלחם שם הצטרף מאוחר יותר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |