|
אני לא יודע על איזה "מקום" אתה מדבר. נראה הדבר שבעיניך מתקיימת איזושהיא תחרות ושמעניקים בסוף מדליות. אני גם לא יודע האם אתה ממש מבין שההבדל בין 1 ל 1.5 הוא פחות מסטיית תקן. מה שברור לי, בלי צל של ספק, שחשוב לך להיות עם צרפת, וגם חשוב לך מאד מה אומרים עליך בעולם. אני מבין שאתה צריך חיזוקים חיוביים כדי להעריך את הסביבה שלך. את הדברים האלה הבעת בעבר, אולי זה מלמד על תסביך הנאורות שמאפיין את המחנה שלך, ובאמת אתה תמכור הכל בעבור טפיחה על השכם, ובעיקר זה מראה שהשקפת העולם שלך עודנה אינפנטילית. ייתכן שאם תיחשף לפחות תעמולת "כיבוש" שמפעיל העיתון הנאלח הקרוי הארץ, תוכל להבחין בנדבכים נוספים של המציאות.
החירות האישית נועדה להתקיים בתוך מסגרת לאומית. היא נולדה בתוך מסגרת לאומית. כל התייחסותה נועדה להסדיר את מעמדו של האזרח במדינות הלאומיות, היא אף בנתה את הלאומיות בדרך ששילבה את האזרח בחיי המדינה. כל אלה אינם גורעים מן הערך האוניברסלי של הליברליזם. אני מאמין לך שזה נשמע לך בלתי אפשרי, וזה אולי מראה משהו עליך. על המחנה שלך. על הבורות, העיוורון, הפנאטיות, אבל זה גם מראה שהליברליזם החדש הוא אנטי לאומי בתחושה האינטואטיבית שלך, כפי שאתה מבטא אותה.
אכן האינטרנציונל הזה המתגדר בביטוי המכובס- זכויות אדם, הוא תופעה מהפכנית מוטאנטית אלימה, המבקשת במוקדם או במאוחר להכחיד את הציונות ולא רק אותה.
תעבורנה כמעט מאתיים שנה מאז הופעת הליברליזם, שתופיע התייחסות לזכויות אדם מחוץ למסגרות הלאומיות ומטעם ארגונים בינ"ל, ועדיין גם כיום האפוטרופס הכמעט בלעדי לזכויות האדם והאזרח הוא המדינה. תחלוף מאה וחמישים שנה עד שתשקע הלאומיות והיחס אליה יהפוך מחיובי לשלילי. אז יקבל הליברליזם את שעת הכושר הבינ"ל שלו, מתוך שאיפה למלא את החלל ולהוות תחליף ליחסים בין - לאומים - כלומר המבוססים על לאומיות, לבין יחסים בינ"ל המבוססים על ליברליזם בינ"ל.
ואולם, אם אתה אכן מרגיש שהמדינה אינה ליברלית, או לא מספיק ליברלית, אם אמנם ה"חירות" בוערת בעורקיך, ואתה אדם בעל מוסר בינ"ל, אתה רואה את האדם, אתה הרי אינטרנשיונל, למה אתה מתעקש לקיים אותה דווקא כאן. לך אל אותן 36 מדינות שמדורגות גבוה יותר, (ותעשה לי טובה, קח איתך גם את איציק) ושם תגשים את האידיאלים הפוליטיים שלך. למה שתרצה לקחת מן היהודים או להרוס להם את מה שעלה להם בדם, באש ובאפר?
|
|