בתשובה לאייל, 21/04/13 14:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא כן, ואת זה לא תיקח ממנה. לא שאני צריך את הדירוג של האקונומיסט, או את הדירוג של freedom house הרציני והמלא יותר שמציב את ישראל במדרגה אחת עם כל אותן דמוקרטיות נאורות מערב אירופאיות, לפי שאנו יודעים על אילו ערכים נוסדה ישראל ואיך שמרה ואף פיתחה אותם במשך השנים וכפי שאיש קש אומר, גם תחת מלחמות ותחת מצבים בטחוניים מורכבים. אני מבין שבעיניך זה לא מספיק, ואין זה רע בהכרח, ואני מבין שקידשת ערך מסויים והצבת אותו מעל לכל היתר, כאילו מי שמך לקבוע איזה ערך עדיף על משנהו, ולפי מה נדמה שקידשת אותו, לפי שייחדת לו משפט דתי. רצית להיות אור לגויים. אור אמיתי לגויים. לא בכוח ההתייחסות לאלוהים, אלא בכוח האדם, הו האדם. הו זכויות האדם. כאילו זכויותיו הפוליטיות של אדם הן התכלית העליונה של החיים. הציונות לא חלמה שנהיה אור לגויים, אלא שנהיה עם חופשי בארצנו. מדינת מופת זה אידיאל שלך, ולא הקשבת ליהושוע שהתריע ואמר שאין מופת במדינה ולא לקדש את המדינה. הוא שאמרתי שהקירבה בין השמאל החדש לפאשיזם גדולה משנדמה לו. אבל תרשה לי לשאול אותך, אתה האדם, למי אתה חושב את עצמך שאתה תשמש אור לגויים. מי אתה בכלל. איזה ערך יש לך בכלל בעולם. זו המאניה הידועה של הנאורות שראשה נפוח באדם, שהיא מציבה את האדם כנזר הבריאה, בעוד שאור לגויים, אור אמיתי לגויים, ביטוי שהשאלת מאנשים שעבורם האדם הוא אבק פורח, ענה כלה, חלוף יעוף. ובכל אלה אני מחייב את הדמוקרטיה ואת זכויות האדם כאידיאל חברתי ופוליטי. חשוב מאין כמותו. ולא יותר מזה. אני רק חושב שמי שלא יודע להעריך את מה שיש לו, סופו שגם זה יילקח ממנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור למה פרידום האוס יותר "רציני" או "מלא" מהאקונומיס. מה גם שהם בכלל בודקים דברים אחרים (האקונומיסט מודד דמוקרטיות פרידום האוס בודק חירות) ובמדדים אחרים. אבל ב-2013 ישראל קיבלה אצל פרידום האוס ציון של 1.5, מתוך 195 מדינות, 47 קיבלו 1.0, ו-14 קיבלו 1.5 (כמו ישראל. רשימה חלקית, גאנה, מאוריציוס, בליז, מונגוליה, קוראטיה, הונגריה...) ז"א לפי האקונומיסט, ישראל במקום ה-36, לפי האקונומיסט, בין 48 ל-61, ואם הם יותר רציניים ומלאים, אז על אחת כמה וכמה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי. 1.5, על הסקאלה שבין 1-7, זה לא מספיק טוב. לא נאה לך להיות בחברת גאנה. זה בסדר. אין בכך כל רע. לליברליזם קרה משהו על רקע תהליכי הגלובליזציה. בעוד שבעבר היה ברור שהחירות האישית נועדה להתגשם בתוך המסגרת הלאומית, כיום מובנת החירות בתור כזו שאמורה להתגשם כנגד המסגרת הלאומית. בתהליך הזה אני הייתי רוצה להיות האחרון. והקופצים בראש. שיקפצו. לא שזה משנה, לפרידום האוס מדד כפול לחירות ולדמוקרטיה וערך ממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. המסגרת הלאומית היתה אמורה לכבד את החירות האישית גם פעם וגם עכשיו. המסגרת הלאומית שלנו מאתגרת את החירות האישית ועומדת מולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תשובותיו של איש הקש כהתגלמות החירות האישית בתוך המדינה הלאומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין שהמיקום הפוליטי שלי בסקלה הוא אולטרה ליברל?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אבין, מקום 36 זה רע, אבל מקום 48 (עד 61) זה טוב?! אתה בטוח שחשבת על זה עד הסוף? אולי אין כל רע בלהיות עם גאנה, אבל זה גם לא גאווה גדולה, וזה בהחלט לא, לא, "במדרגה אחת עם כל אותן דמוקרטיות נאורות מערב אירופאיות" (ציטוט שלך, מילה במילה, מסוג הדברים שכדאי לספור עד 10 לפני שכותבים). למעשה, נראה לי שאם מקום 48 עדיף בעינך על מקום 36, אז כנראה שעדיף להיות עם גאנה מאשר עם "כל אותן דמוקרטיות נאורות מערב אירופאיות". בכלל, למה לעצור שם, הרי אם ככל שיותר נמוך יותר טוב אז אולי כדאי שנלמד את הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה והרפובליקה הדמוקרטית הסומלית איזה שיעור בדמוקרטיה. מתי "היה ברור שהחירות האישית נועדה להתגשם בתוך המסגרת הלאומית"?! העבר שאתה מדבר עליו הוא דמיוני בערך כמו המיקום של ישראל עם "במדרגה אחת עם כל אותן דמוקרטיות נאורות מערב אירופאיות". לפרידום האוס יש שני מדדים, נכון, שניהם לחירות (אחד חירות פוליטית, שני חירות אזרחית) ובגלל זה הוא נקרא: "חירות בעולם" (שים לב למילה הראשונה). וכן, אתה יכול לדמיין לעצמך עבר, ואתה יכול, כמו אישקש, לדמיין לעצמך הווה מופרך, אבל אל תתפלא שיש אנשים שבכל זאת מסתכלים על הדבר המוזר הזה: "עובדות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע על איזה "מקום" אתה מדבר. נראה הדבר שבעיניך מתקיימת איזושהיא תחרות ושמעניקים בסוף מדליות. אני גם לא יודע האם אתה ממש מבין שההבדל בין 1 ל 1.5 הוא פחות מסטיית תקן. מה שברור לי, בלי צל של ספק, שחשוב לך להיות עם צרפת, וגם חשוב לך מאד מה אומרים עליך בעולם. אני מבין שאתה צריך חיזוקים חיוביים כדי להעריך את הסביבה שלך. את הדברים האלה הבעת בעבר, אולי זה מלמד על תסביך הנאורות שמאפיין את המחנה שלך, ובאמת אתה תמכור הכל בעבור טפיחה על השכם, ובעיקר זה מראה שהשקפת העולם שלך עודנה אינפנטילית. ייתכן שאם תיחשף לפחות תעמולת "כיבוש" שמפעיל העיתון הנאלח הקרוי הארץ, תוכל להבחין בנדבכים נוספים של המציאות. החירות האישית נועדה להתקיים בתוך מסגרת לאומית. היא נולדה בתוך מסגרת לאומית. כל התייחסותה נועדה להסדיר את מעמדו של האזרח במדינות הלאומיות, היא אף בנתה את הלאומיות בדרך ששילבה את האזרח בחיי המדינה. כל אלה אינם גורעים מן הערך האוניברסלי של הליברליזם. אני מאמין לך שזה נשמע לך בלתי אפשרי, וזה אולי מראה משהו עליך. על המחנה שלך. על הבורות, העיוורון, הפנאטיות, אבל זה גם מראה שהליברליזם החדש הוא אנטי לאומי בתחושה האינטואטיבית שלך, כפי שאתה מבטא אותה. אכן האינטרנציונל הזה המתגדר בביטוי המכובס- זכויות אדם, הוא תופעה מהפכנית מוטאנטית אלימה, המבקשת במוקדם או במאוחר להכחיד את הציונות ולא רק אותה. תעבורנה כמעט מאתיים שנה מאז הופעת הליברליזם, שתופיע התייחסות לזכויות אדם מחוץ למסגרות הלאומיות ומטעם ארגונים בינ"ל, ועדיין גם כיום האפוטרופס הכמעט בלעדי לזכויות האדם והאזרח הוא המדינה. תחלוף מאה וחמישים שנה עד שתשקע הלאומיות והיחס אליה יהפוך מחיובי לשלילי. אז יקבל הליברליזם את שעת הכושר הבינ"ל שלו, מתוך שאיפה למלא את החלל ולהוות תחליף ליחסים בין - לאומים - כלומר המבוססים על לאומיות, לבין יחסים בינ"ל המבוססים על ליברליזם בינ"ל. ואולם, אם אתה אכן מרגיש שהמדינה אינה ליברלית, או לא מספיק ליברלית, אם אמנם ה"חירות" בוערת בעורקיך, ואתה אדם בעל מוסר בינ"ל, אתה רואה את האדם, אתה הרי אינטרנשיונל, למה אתה מתעקש לקיים אותה דווקא כאן. לך אל אותן 36 מדינות שמדורגות גבוה יותר, (ותעשה לי טובה, קח איתך גם את איציק) ושם תגשים את האידיאלים הפוליטיים שלך. למה שתרצה לקחת מן היהודים או להרוס להם את מה שעלה להם בדם, באש ובאפר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין 1.5 ל-1 הוא ממש לא פחות מסטיית התקן (והעובדה שהמדד של פרידום האוס שם 48 מדינות באותה רמה בדיוק מעיד על העומק והרצינות שלו). וכן, חשוב לי שהמדינה שאני חי בה תהיה מדינה ליברלית לפחות כמו צרפת. לא בגלל שחשוב לי מה אומרים עלי בעולם, אלא בגלל שההחירות שלי חשובה לי ובגלל שחשוב לי לא לגזול את חירותם של בני אדם אחרים. העובדה שזה לא חשוב לך מעידה אולי על תסביך כלשהו, אבל נשאיר את הפסיכולוגיה בגרוש למי שלא יודעים להבדיל בין סטיית תקן לטעות מדידה. העיקר ש"הארץ" מפעיל "תעמולה", מעניין אם קראת אי פעם מה כתבו חוקרים "מלאים" ו"רציניים" על ישראל וה"כיבוש". החירות האישית לא נועדה להתקיים בתוך מסגרת לאומית. אף כותב ליברלי לא טען ככה. ההתייחסות נועדה להסדיר את מעמדו של האדם מול המדינה. לא "המדינה הלאומית" המדינה. בורות, עיוורון, פאנאטיות. תקרא בבקשה שוב את הדיון הזה ותחשוב טוב טוב (בבקשה, תספור עד 100 לפני שאתה מגיב) את מי אתה מתאר לפני שאתה שולח את כל מי שמעז לחשוף את בורותך לגלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בורותי גלויה לכל. ואין אני שולח אותך לגלות, אלא תוהה איך אתה מעז? איך אתה מעז! לבקש לגזול ממני את זיקתי הלאומית למדינתי הלאומית. ולא רק לי, אלא לעם היהודי באשר הוא. אני יודע. חשוב לך לא לגזול. אתה אידיאליסט. השחץ. השחץ. השתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו פחות או יותר התפיסה הדמוקרטית שלך: "אם אינך מסכים איתי אז תלך מפה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציונות שאפה למקלט בארץ אבותינו, ובהחלט חלמה גם שנהיה אור לגויים, אם כי משמעות המונח היתה שונה לחלוטין מן המשמעות המשיחית-פומפוזית שנתגלגלה בו בימינו. פשוטי עם (שלא תמיד היו כל כך פשוטים, והרבה פעמים הגיעו מארצות המוצא שלהם מצוידים בהשכלה יהודית וכללית, אלא שכאן עבדו בעבודות "פשוטות"), החקלאים בקיבוצים, במושבים, תוך חליבת הפרות וקטיף התפוזים, דנו ביניהם בצורך להיות אור לגויים, כלומר - ליצור חברה של צדק, של ערבות הדדית, חברה ללא שחיתות כללית ושלטונית וללא פערים ניכרים - זה היה "אור לגויים". אפילו סבתא שלי, שהיתה אשת המעשה עם ידיים מקומטות ופרקי אצבעות מורחבים וכואבים, אפילו היא, שלא עסקה ברעיונות דגולים והסתפקה בשפה פשוטה ובלתי מליצית (ליתר דיוק, בערך בשלוש שפות ועוד קורטוב השפה - עברית, יידיש, רוסית וקצת ערבית, כרבות מבנות דורה) - אפילו היא והשכנה מהמשק הסמוך דיברו ביניהן על בנות המושב הצעירות שנסעו העירה (כנראה לנתניה) וקנו לעצמן שמלות יפות. אפילו הן, השתיים, אמרו משהו ביידיש, משהו שלא הבנתי אז, בערך בגיל שלוש, ובתוכו שולב עניין ה"אור לגויים" - בעברית. אחרי שנים הבנתי שכוונתן היתה ש"אנחנו לא אור לגויים" - "אנחנו", משמעותו כללה בכל השיחות גם את "אנחנו, המושב", וגם את "אנחנו, הארץ" - וזה נאמר ללא שום נימת עליונות, אלא, עד כמה שזכרונותיי אוצרים את הטון, את המבט, את הצער - זה נאמר בטוהר ובתום לב שכיום אין כמותם, שאפשר רק להתגעגע אליהם - המושב הקטן - והארץ, הארץ, שטרם הגיעה לעידן השחיתויות הגדולות, אבל עברה כבר את שלב החלומות באספמיא. ולא רק סבתא והשכנה. ראשי הציונות, קדומים ומאוחרים, דיברו על הצורך שנהיה אור לגויים. הרצל דיבר על אור לגויים, בן גוריון דיבר על אור לגויים, והנה הציטוט המפורסם מנאום שלו: "ההיסטוריה לא פינקה אותנו בכוח, בעושר, בשטחים רחבים וברוב עם, אבל היא העניקה לנו תכונה מוסרית ואינטלקטואלית בלתי מצויה, והיא מְזַכָּה ומחייבת אותנו להיות אור לגויים." וברל כצנלסון דיבר על אור לגויים, והרב קוק, כשספד להרצל, וההיסטוריון הרב יעבץ, ולא אוכל למנות את כולם ולהביא את הציטוטים - אבל הרי כבר כאן, כרגע, יש תשובה מספקת לשאלה שלך, שיותר משהיא שאלה - הינה סוג של גידוף, של לגלוג על אנשים הקיימים רק בדמיונך ואין לך שמץ של מושג עליהם ועל מעשיהם - ואולי זהו גידוף שהוא אפילו לא פחות גרוע ומכוער מן הגידופים שכבר גידפת פה בחודש האחרון, שהיו מתובלים באיחולי עקירת עיניים, ושאחר כך - ייאמר לזכותך(!) - התנצלת עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקירת עיניים- בידיהם. זה צריך לבוא מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהושוע התנכ"י או דמות אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה אומר? אתה אומר את זה לאלו שרעבים ללחם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |