|
||||
|
||||
וגרירת מדינת ישראל למלחמה על שלום ההתישבות/התנחלות של מיעוט בן 200000 איש הוא יותר מוסרי?. הרעיון הבסיסי של הדמוקרטיה היה להגן על הרוב מפני העריצות של המיעוט בעל הפרובלגיות. וזאת לפני הדאגה הליברלית לזכויות המיעוט מפני עריצות שלטון הרוב. 1 ארי שביט התלונן בסוף השבוע ב"הארץ" שחסרה למלחמה הנוכחית שם אז הינה הצעה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה הקשר בין המוסר לבין כמות המתיישבים. אם ניישב בשטחים שני מיליון ישראלים, האם המלחמה תהיה מוסרית יותר? חשבתי פעם על גרעין לסיפור מד"ב. לא כתבתי אותו מעולם, היות שאינני מוכשר לכך: עולם חייזרי מציע עיסקה לכדור הארץ: מניעת כל תאונות הדרכים הקטלניות באמצעים טכנולוגיים. בתמורה הם יקחו אחת לשנה אדם מכדור הארץ ויוציאו אותו להורג. הקורבן ייקבע בהגרלה בתחילת השנה, ויוצא להורג בסופה. הסיבות אינן ידועות, האמצעים הטכנולוגיים אינם חשובים. אין ספק שמהבחינה המתמטית מדובר בעיסקה כדאית ביותר, שתחסוך מאות אלפי הרוגים בשנה. הבעיה היא שהאדם המשמש תרנגול כפרות לעסק הזה לא חטא במאום. האם מוסרי להתנגד להוצאתו להורג של אדם אחד ולאבד כך מאות אלפי אנשים? תשובתי היא שאנשים אינם רובוטים, והכדאיות המתמטית אינה יכולה להוות שיקול יחיד, ודאי שלא בענייני מוסר. האם היה לא מוסרי להפעיל את סיירת מטכ"ל כדי לנסות ולשחרר את נחשון וקסמן? להפעיל יחידה צבאית שלמה כדי להציל אדם אחד? |
|
||||
|
||||
הוא אינו מפונה מביתו בשל היותו יהודי הוא מפונה מביתו משום שהוא מסכן את חייו של ציבור שלם בשל החלטתו לשבת במקום שהוא בחר לשבת.ואורח החיים שהוא מנהל. ואכן זוהי דילמה מוסרית האם יש לסכן יחידה צבאית שלמה עבור חייו של יחיד? לפעמים מחליטים אחרת (ראה מקרה מדחת יוסוף בקבר יוסף) שאלה נוספת היא האם יש איזשהו פאן מוסרי בהחלטה דמוקרטית? שהיא מה לעשות החלטה של איזה שהוא רוב. |
|
||||
|
||||
ההחלטה במקרה של מדחת יוסף היתה שגויה. בדמוקרטיה יש לאפשר גם את זכויות המיעוט. לא רק את החלטות הרוב. לא כל החלטת רוב היא מוסרית. |
|
||||
|
||||
חזרנו כאן לנקודת הפתיחה האם יש לזכויות המיעוט הצדקה שהם מסכנים את זכויותיו של הרוב? לא כול זכות היא מקודשת גם אם היא של מיעוט. ואשר לנקודה השניה אולי הוא מפונה בשל ציבור צמא דם ואולי נגזר על הקולקטיב היהודי להלחם על קיומו אבל אם נגזר עליו להלחם על קיומו יש לקולקטיב הזה הזכות לקבוע על מה ראוי להלחם ועל מה לא ראוי להלחם והאם יש טעם להקיז דם על נצרים או קרית ארבע או על אשדוד וחדרה וכפר סבא. |
|
||||
|
||||
אתה מבלבל בין מוסר לטקטיקה. כל זכות היא מקודשת. לא תמיד ניתן להגן עליה. יתכן שהקולקטיב היהודי יקבע שיש לפנות את כל ירושלים, כולל המערבית, משום שלא ניתן להגן עליה, ויש לרכז את כל האוכלוסיה היהודית באיזור תל אביב, שעדיין ניתן להגנה. זו תהיה החלטה טקטית סבירה, שאין לה שום קשר למוסר. גם את ההתנחלויות ניתן לפנות בשל חוסר במשאבים להגן עליהן מפני הפורעים. לא בגלל השלום או המוסר. |
|
||||
|
||||
אם יש זכות שהיא מקודשת זו הזכות לחיים של כול אדם, על השאר ניתן להתוכח (ויש שיטענו שאולי גם על הזכות לחיים בסיטואציות אלו או אחרות) ומכיון שאנשים נקראים לסכן את חייהם עבור רעיון מסוים במקרה הזה ארץ ישראל השלמה והנגזר ממנו. מן הראוי שיחליטו אם הם מוכנים למות על המזבח של אותו רעיון או לא. עלי להוסיף כאן שהישיבה בחברון איננה טקטית לדעתי והינה תאולוגית לחלוטין. |
|
||||
|
||||
האם הגנה על תושבי ההתנחלויות היא הגנה על רעיון ארץ ישראל השלמה? האם הגנה על אזרח היושב בביתו כחוק אינה ערך ראוי? נכון. מהבחינה הטקטית אין הרבה היגיון בישיבה בחברון. גם לא בקריית שמונה. |
|
||||
|
||||
לדעתי הגענו לשלב שבו הקולקטיב הישראלי יצטרך להגדיר את גבולותיו ואת זהותו ואולי גם להלחם עליהם. אין שום דבר קדוש בגבולות 67 שהינן תוצאה של נסיבות הסטוריות יש משהו שאולי ראוי להלחם עליו בדימוי העולה מגבולות אלו: מדינה-יהודית-דמוקרטית עצמאית שאיננה משעבדת בעבור שום רעיון עם אחר.גם לא במחיר הגדרתה העצמית המקסימלסטית. קרית שמונה נמצאת בתוך גבולות הקולקטיב הזה חברון לא. גבולות פוסט 67 מיצגים רעיון אחר של לאומנות יהודית המנהלת משטר דמוי אפרטהייד בחלק ניכר משטחה בעבור האידאל הזה המונחים (או אידיאלים הדמוקרטיים) של "אזרח" ושל "כחוק" נעשים סהרורים והגנתם נעשית קשה יותר ויותר מיום ליום. |
|
||||
|
||||
הוא אינו מפונה מביתו בשל היותו יהודי. הוא מפונה מביתו משום שהוא מוקף בציבור הצמא לדם יהודים, וזה מסוכן. אתה יכול להחיל את הכלל הזה על כל מדינת ישראל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |