בתשובה לעמית מנדלסון, 14/03/02 23:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פגיעה סורית בישובי הגולן, משמע מלחמה עם סוריה, כלומר מלחמת בזק (מקסימום 48 שעות, כמעט בלי גיוס מילואים) להשמדת הצבא הסורי. אתה חושב שאסד ייתן לך את האופציה הזו, ככה סתם, רק בגלל השמדת מכ"ם סורי? אני חושב שלא. אולטימטום לממשלת לבנון כפי שכתבת לא צפוי לעזור במאומה. מלחמה כנגד החיזבאללה, זה בעצם מה שהם רוצים. הדבר ישחק לידהם, זהו סוג הלחימה שהם מעוניינים בו. מצד אחד הם יודעים שצריכים לקרות עוד הרבה מאוד דברים על מנת שממשלה בישראל תחליט על מבצע דמוי ליטאני או שלום הגליל, ומצג שני הם יודעים שללא מבצע שכזה, צה"ל לא מסוגל לפגוע בהם באופן משמעותי, במיוחד לאור יכלתם לפגוע במרכזי אוכלוסיה בישראל. מה שנשאר הוא כאמור, פגיעה בסוריה. ליתר דיוק, צריך לערער את משטרו של אסד בכל דרך אפשרית. המשטר הוא עקב האכילס של כל דיקטטורה. זה מה שיכל להניע את אסד למנוע את פעולות החיזבאללה. אני מעריך שהדרך של אסד להלחם במדניות כזו אם הוא אינו מוכן לסכל את החיזבאללה, היא לפנות למשטר באירן, שהיא בעצם אחראית בעקיפין למצבו, לדרוש ממנה פיצוי ותמיכה. הדבר אפשרי, אולם כיום המשטר באירן נמצא על הכוונת של בוש, ולכן סביר להניח שהם יעדיפו להרגיע את החיזבאללה. בינתיים. (בהזדמנות זו אפשר לומר, שאם המשטר באירן מעריך שהוא הבא בתור אחרי סאדם, יכל להיות שתהיה קואליציה בין אירן לעירק. כלומר מלה"מ II בין ארה"ב לעירק תגלוש מהר מאוד גם לאירן, ומי יודע, אולי גם לסוריה, ולא ברור כלל היכן זה יגמר. לחלופין המשטר באירן יכל להחליט על מדיניות של "קולות של שטיח" עד יעבור זעם/בוש, ובתוך כך לרסן את החיזבאללה כתוצאה מלחץ ישראלי על המשטר הסורי) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
> "צריך לערער את משטרו של אסד בכל דרך אפשרית. המשטר הוא עקב האכילס של כל דיקטטורה." נאה דרשת. האמריקאים מערערים את משטרו של סדאם חוסיין כבר יותר מעשור ואנחנו מערערים את שלטונו של ערפאת כבר יותר משנה, בשני המקרים ללא תוצאות ממשיות. בכלל, דיקטטור לא ממש מתרשם מפגיעה בעמו וקשה מאוד לערער את שלטונו בלי חיסולו פיזית. מה שנשאר, זה השמדת ארמון הנשיאות בסוריה על יושביו, וספק אם ישראל תנקוט בצעד כזה. מצד שני, יתכן שפעולות אלימות כנגד סוריה (אם בלבנון ואם בסוריה) יצליחו להשפיע על אסד וממשלו לרסן את החיזבאללה גם בלי לערער את מעמדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה קצרה: מאז תחילת מלחמת התשת אל-אקצה ועד לעצם היום הזה היתה מדיניות ממשלת ישראל מאוד ברורה ועקבית: לשמר את שלטונו של ערפת. כנ"ל במקרה של סאדם, בוש האב לא חתר להפיל את משטרו במסגרת מלה"מ I, את המלאכה הזאת הוא הוריש לבנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטות מוזרות יש לנו ''לשמר את שלטונו של ערפת''. השמדת מתקני הרשות וסממני השלטון, פגיעה בכוחות הכפופים לערפאת, הטלת מעצר בית עליו וכ''ד. לכל הפעולות הנ''ל יש הצדקה גם מעבר לערעור מעמדו של ערפאת וניתן לטעון, שישראל לא עושה את הכל על מנת לערער את מעמדו, אבל בשום אופן לא ניתן לומר, שיש לישראל מדיניות עקבית ''לשמר את שלטונו של ערפת''. בנוגע לארה''ב, כבר נשמעו משם הצהרות רבות בקשר לסנקציות, שאמורות לערער את שלטונו של סדאם עד שיופל ע''י עמו. (לא שזה עובד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטות אלו נועדו, כפי שהעיד מופז, לאותת ולא למוטט. מבחינה מבצעית, למוטט את הרש"פ זה הכי קל. אפשר מחר בבוקר לסכל את ערפת, פשוטו כמשמעו, אם בגלוי ע"י צה"ל ואם בסתר ע"י יוזמה "מבפנים". צה"ל לא ממש פוגע במשטרה הפלסטינית (שכמעט ואיננה משתתפת בלחימה נגדינו, אלא כאשר חלק קטן מאנשיה פועל במסגרת ארגון אחר), למעט מבנים ריקים פה ושם. פעילות זו כאמור, מערערת את שלטונו של ערפת ומחלישה אותו, אך לא מכוונת להפילו, אלא לשמרו בעמדת חולשה (אותו הדבר לגבי סאדם). ומאחר וערפת מודע לכך היטב, אין בכך *מיצוי* של העניין של פגיעה במשטר. על מנת למצות את העניין צריכה להיות *נכונות* להפיל את המשטר. נכונות זו עדיין נעדרת ממדיניות הממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכמנו אם כן, שישראל מערערת את שלטונו של ערפאת (וארה''ב את של סדאם) אבל לא נוקטת באמצעים, שיביאו להפלתו באופן ישיר. (כנ''ל ארה''ב) אתה הצעת ''לערער את משטרו של אסד בכל דרך אפשרית''. לא ברור כאן למה אתה קורא ''אפשרית''. האם האמצעים שאנחנו נוקטים כנגד ערפאת והרשות הפלשתינאית הם מספיקים, או אולי יש דרכים אפשריות נוספות. אם מדובר בערעור נוסח ערפאת, אז עושה רושם, שהוא אינו יעיל. אם מדובר באמצעים אחרים (לדוגמא, הפצצת כל תחנות הכח, הגשרים, הסכרים, ארמון הנשיאות ואפילו חיסולו של אסד) אז אני מערער על השימוש במילה ''לערער'' ביחס לשלטון אסד אלא חושב, שמדובר בהפלתו הישירה אם ע''י מלחמה נגד סוריה ואם ע''י חיסולו הישיר של נשיא סוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לסכל את ערפאת'' יכול להיות הרבה דברים, אבל פשוטו כמשמעו זה בטח לא. אבל זה נשמע כמו יופי של סלנג מפיוזי-ישראלי. ''סיכלתי את חיים אתמול, בוס''. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |