בתשובה לארז לנדוור, 25/03/13 8:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה להימנע, לפחות בתחילה, מדיון בהשקפותיו הפוליטיות ובתרומתו המדעית של ליבוביץ ולהתרכז בדרכו הדתית ובמיוחד בתפישת מושג האלוהים בעיניו שהם נושאי המאמר. אני פשוט חושש שדיונים בנושאים אחרים שקשורים בליבוביץ יאפילו ואולי אפילו יטרפדו דיונים בנושא עצמו, וכך אתרום אולי לאיזו שהיא החמצה. מצאתי בדבריך בכל זאת משהו שקשור בנושא. מדובר בדעתך לפיה יש בשיטתו הדתית של ליבוביץ אילו שהן הנחיות בדבר "התנהגות מוסרית" ופסילה של פולחן עקר. אני חושב שששת הצטוטים הראשונים שהבאתי הנם כל הציטוטים הרלוונטיים לנושא מתוך הפרק הראשון בסרט: "אמונה", והוספתי לששה האלה עוד שני ציטוטים ממקורות אחרים. הראה לי בהם רמז ולו אחד של הנחיות ל"התנהגות מוסרית". ליבוביץ, ככל שאני זוכר, מעולם לא הכניס את מושג "מוסר" לשיטתו האמונית. אשר ל"פולחן עקר", אכן ליבוביץ טוען שאצל אחרים זה עקר ואצלו זה "טהור", אבל מה שאני טוען במאמר הוא שטענתו זו כלל לא מובנת מאליה, (ועמד על כך ידידיה בתגובתו לך) מדוע להתפלל ולהתייחס לתפילה כאילו תוכנה כלל לא חשוב וצריך להתייחס אליה כאילו קוראים את לוח הלוגריתמים (עדות של אחד המשתתפים בסרט על מה שאמר לו ליבוביץ) זה לא "עקר"? אם ליבוביץ טוען טענה כזאת עליו להסביר ולהוכיח את טענתו, ואת זה הוא לא עושה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שעדיף לדון בתפישתו הדתית של ליבוביץ' בנפרד מהשקפותיו הפוליטיות ומפועלו האזרחי, אבל לדעתי לא ניתן להפריד אותה מהתפיסה הפילוסופית שלו. אני מכיר את ליבוביץ' כפרשן של הרמב"ם מצד אחד ושל הדואליזם (בעיית גוף ונפש) מצד שני. מכאן תמיד הנחתי שתפישתו הדתית שלובה בהם. הדואליזם הוא פתרון לאנשי מדע שמאמינים באלוהים, דקארט למשל, אבל הוא פתרון שמחייב זניחה של ההגיון. בגישה הדואליסטית לא ניתן למצוא אפשרות לוגית לאינטראקציה בין עולם הרוח לעולם החומר, ומכיוון שיש השפעה דו כיוונית מתמדת ביניהם הדואליסט חייב לזנוח את ההגיון בכל מה שקשור לעולם הרוח לפחות. ליבוביץ' היה אדם טוטאלי. בלשון ימינו- הוא הלך עם האמת שלו עד הסוף. הוא קיים את אמונתו הדתית והפילוסופית גם יחד. ברור שליבוביץ' מאמין באלוהים. זה אחד מעיקרי האמונה והדיבר הראשון בגוף המצוות שהוא לקח על עצמו לקיים. מה שליבוביץ' לא מוכן הוא לדבר על מהות ותכונות האלהים או על מהות הקשר בין אלהים לאדם, כי ביסוד הדואליזם שכל קשר כזה הוא לא הגיוני מעיקרו ולכן לא ניתן לדבר עליו. לכן גם על השאלה "האם אלהים קיים" עונה לייבוביץ' בשתיקה. גם לייחס לאל תכונת "קיים" אסור, אם אינך מייחס לו תכונות חיוביות כלל. ומה זה "קיים"? קיים כגוף בעולם? ודאי שלא. רוב רובם של היהודים הדתיים מאמינים אמונה מאוד אגואיסטית שהתפילה היא דרך ליצירת קשר בין האדם לבין קונו. הם מאמינים שכאשר הם מבקשים מבורא עולם שיסייע בידם ויציל אותם מכל צוקה וצרה וכל נגע ומחלה (ונאמר אמן) האל שומע. אצל לייבוביץ' אין זה כך. כיוון שאינו יכול כלל לדבר על קשר בין האדם לאלהיו הוא חייב להתייחס לתפילה כחלק ממכלול המצוות שהוא מקיים ותו לא. הגישה הזו ודאי הולידה עוינות כלפיו בקרב החסידים, שהקשר הבלתי אמצעי באמצעות תפילה בין המאמינים לבין התגלויות של אלוהים הוא מרכיב בסיסי באמונתם. מעניין כיצד התיחס ליבוביץ' למעמד מתן תורה שבו בהכרח נפגשים שני העולמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שאני יכול להבין את דבריך אתה די מסכים בהרבה דברים עם מה שכתבתי. יש פרט אחד בדבריך שאותו איני מבין וגם דברתי עליו במאמר. אתה כותב: "ברור שליבוביץ' מאמין באלוהים. זה אחד מעיקרי האמונה והדיבר הראשון בגוף המצוות שהוא לקח על עצמו לקיים". זה בדיוק מה שגם ליבוביץ אמר (בפסקה השביעית בדבריו במאמר), אבל כפי שכתבתי במאמר זה לא ברור כלל. האם הוא מאמין באלוהים בגלל שזה בגוף המצוות שהוא החליט לקיים ? אפשר בכלל להאמין במשהו כתוצאה של החלטה ? שים לב שבפסקה השלישית בדבריו הוא מדבר על הכרעה רצונית לקיים מצוות ולא להאמין במשהו. אי אפשר להחליט להאמין במשהו. לפחות כך אני חושב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שליבוביץ באיזה אופן לא האמין באלוהים, שאלוהים הוא מיותר במסגרת השקפתו הדתית (דת ללא אלוהים). אני אומר לא נכון באלף רבתי. ליבוביץ הוא קודם כל יהודי מאמין (מאמין באלוהים, אלא מה?) ורק אחר כך פילוסוף ואיש מדע. ההכרעה הרצונית שלו לקחת על עצמו עול מצוות אינה עומדת בחלל ריק. ודאי שהיא נובעת מהאמונה ולא להיפך, כפי שאתה תמה בצדק. לא ניתן להגיע להכרעה רציונלית אודות אמונה באל. מה שכן- ניתן לקיים מצוות באותה מידה עם או בלי אמונה. אבל הדיבר הראשון לא מותיר מקום לספק שמי שלקח על עצמו לקיים מצוות עושה זאת מתוך אמונה. תווית העבודה הזרה שליבוביץ מדביק על פולחן הר הבית היא תחת הכותרת של הדיבר השלישי והדיברות השני והשלישי לא עומדים בפני עצמם בלי הדיבר הראשון. ובהתייחס לנושא שעלה בתגובות אחרות- הופתעתי לגלות שכתבת את המאמר בלי שהתוודעת להגותו של ליבוביץ. לא צריך שתקרא אלפי עמודים של "שיחות עם..." מספיקים שני ספרונים של האוניברסיטה המשודרת: האחד על הרמב"ם והשני על בעית גוף ונפש, כדי שיהיה הרבה יותר קל להתדיין איתך על משנתו של ליבוביץ בלי שיהיה צורך להסביר לך את משנתו של ליבוביץ, כי ליבוביץ בעצמו עשה את זה טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על כל הנקודות שהעלית כבר דובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |