בתשובה לנכון, זה אני., 25/03/13 5:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להזכירך: תחילת הפתיל הזה הוא במסיח שלך. ר' גם תגובה 611497. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תחילת הפתיל בכך שהכותרת מטעה. שופטי בג''ץ לא קבעו שמותר להחריג עובדים זרים מחוק שעות העבודה והמנוחה, אלא שמותר להחריג עובדי סיעוד מהחוק, עקב האופי המיוחד של עבודתם, ושהכותרת הזו מטרתה הבאשת ריחה של מדינת ישראל בקרב הקוראים (בהצגתה כ''מדינה גזענית שמפלה פיליפינים''), בדיוק באותה צורה שהעתירה עצמה היתה נסיון כזה, ואחת הראיות לכך היא העובדה שהגוף העותר ממומן ע''י מעצמות זרות - ערביות ואירופאיות כאחד. הנסיון של מגיבים כמו איציק ש. להסיט את הדיון לעבר הכומר הייגי (שאין שום קשר בינו לבין הדיון הנוכחי) אינו אלא ספין (במושגים פוליטיים) או טרוליות (במושגים אינטרנטיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאתה לא בדרך לירוחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את השאלה שלך. כנראה שההומור שלך עבר לי מעל הראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה - לא. עובדי סיעוד פיליפינים מוחרגים מהחוק משום שאת עלות העסקתם משלמים פנסיונרים, חלקם הלא קטן עני, שלא יוכלו לעמוד בתשלום שעות נוספות. ו"משרת אמון" זה רק תירוץ. בד"ך ההגדרה של משרה כ"משרת אמון" פירושה שכנגד אי חישוב שעות נוספות, גם משלמים יותר. לא ניתן לשלם לעובד שכר מינימום, ולומר לו כשהוא מבקש שישלמו לו יותר "אבל אתה מחזיק במשרת אמון!". אם זו משרת אמון - תשלמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והעובדה שאת עלות העסקתם של עובדי הסיעוד הפיליפינים משלמים פנסיונרים, היא הסיבה למה מלכתחילה מועסקים עובדים זרים בענף הזה: די בלתי אפשרי למשפחה ממוצעת להחזיק עובד סיעוד שעלותו כעלות השכר המקובל במשק למקצועות סיעוד, הגם שלא מדובר בשכר גבוה כשלעצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. בית המשפט כבר אמר את דברו בנוגע ל"משרת אמון" כתירוץ, ויותר מפעם אחת. בפירוש מדובר על אופי העבודה, ולא על חלוקה מלאכותית של השכר. המדובר בעובדי סיעוד "פרטיים" - צמודים לקשיש ומתגוררים בביתו. בניגוד (למשל) לעובדי סיעוד בבתי אבות. בבית אבות העובד מגיע למקום העבודה בתחילת משמרתו, ומרגע זה הוא אחראי לטיפול בכמה קשישים לפי הצורך. בסיום המשמרת הוא חוזר לביתו. במודל כזה אין שום בעיה לפקח על שעות עבודתו, יש לו מנהל משמרת שמשגיח עליו וכו'. עובד סיעוד "פרטי" נמצא עם קשיש אחד במשך 24 שעות ביממה, אמנם הוא לא עובד רצוף באותן שעות (כי מדובר בקשיש אחד, ולא בכמה, כמו בבית אבות), אבל הוא "בכוננות מתמדת" ועומד לרשות הקשיש למילוי כל צרכיו. גם אין לו מנהל משמרת, ולמעשה "המעביד" (בד"כ בני משפחתו של הקשיש) לא יכול להשגיח על שעות עבודתו בפועל. זו משרת אמון כהגדרתה גם בחוק וגם מעשית - הם מפקידים בידיו את קרובם היקר להם ובכך יש "אמון אישי מוגבר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל קל מאוד לחשב את שעות העבודה, כשעובד הסיעוד נמצא עם הקשיש 24 שעות ביממה. שעות העבודה הן 24/7 למעט יום אחד אחה"צ. או יום אחד שלם. ככה זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק מבחין בין שעות עבודה לשעות כוננות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם על שעות כוננות מקובל לשלם תשלום חלקי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |