|
||||
|
||||
ואם אפשר יהיה להעיף שופטים, מי יעוף? אתה כנראה מדמיין איזה שטות שמוצאת חן בעיניך, אבל האמת היא שהמודחים יהיו מי שיפסוק ביושר אך בצורה שלא מוצאת חן בעיני אחד השרים המכהנים, חברו מפלגתו או מקורביו, מי שיפסוק "לא נכון" כאשר העומדים למשפט הם פוליטקאים, רבנים, מנהיגים קהילתיים, אנשים עשירים, אנשי צבא או משטרה בכירים, ומי שישלם את המחיר הפרסונלי הכי כבד יהיו כנראה אנשי אופוזיציה מהשוליים, או עיתונים ותחקירנים מעצבנים שאיתם השופטים יחמירו כדי להתחנף לאנשים הנכונים. אם זה יקרה, אתה תתגעגע למימדי השחיתות שאתה רואה סביבך היום. |
|
||||
|
||||
חוששני שאיש הקש שאתה תוקף כה רחוק ממני, עד שאינני יכול אפילו להורות לך באיזה כיוון ללכת אליו. |
|
||||
|
||||
אז סליחה. |
|
||||
|
||||
קודם כל, חברי בית המשפח העליון. הם אלו שהגיעו למעמדם מכיוון שבערכאות נמוכות יותר, הם פסקו בצורה שמצאה חן בעיני אחד השופטים המכהנים, או חברי כנופייתם. |
|
||||
|
||||
גם אם זה נכון (וברור שזה נכון במידה מסויימת, אם כי כנראה יש לנו אי הסכמה עמוקה באיזו מידה זה נכון), זה מצב לא רע ולא נורא לעומת המצב שיוצרים רוב המנגנונים (שעולים בדעתי) המאפשרים להעיף שופטים. |
|
||||
|
||||
באיזו מידה זה נכון? שאל את רות גביזון |
|
||||
|
||||
אפשר לקבוע, שהוועדה לבחירת שופטים, תדון בעניינו של שופט בהגיעו ל-חמש, חמש עשרה ו-25 שנה על כס השיפוט, ותקבע האם עליו להמשיך בדרכו, בפני הוועדה יונחו תלונות שננמצאות מוצדקות בעניינו של השופט, וסטטיסטיקות פעילות. לשופט יורשה להופיע בפניה, אך הוא לא יחוייב בכך, והוועדה לא תראיין עדים בעניינו של השופט (כדי לא לאפשר למי מחברי הוועדה להפוך את הדיון למוקד להשפלת השופט). לשם הגנה על עצמאות השופטים ניתן לקבוע שהדחה בוועדה תהיה לפי רוב של 7 חברים, ולשם הגנה על הציבור ניתן לקבוע ששופט שבענינו היה רוב להדחה שקטן מ-7 חברים יחזור לדיון כעבור שלוש שנים (במקום 10). לי נדמה, ששיטה זאת תבטיח את עצמאות השופטים מחד, וביקורת עליהם מאידך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |