|
||||
|
||||
זה שאף אחד לא הודח לא אומר שאין בקרה על השופטים. באחוזים, קציני צה"ל הודחו הרבה פחות (למרות שהודחו יותר, יש הרבה יותר קצינים בצה"ל) - ואף אחד לא טוען שאין בקרה, למרות שתמיד הבקרה יכולה להיות טובה יותר. הנה, גם במה שאתה הבאת יש מנגנוני בקרה : בית דין משמעתי ונציבות לתלונות על שופטים. האם הבקרה טובה או לא, זה בתור מי שלא מכיר את המערכת קשה לי לדעת. באופן כללי, אתה לא רוצה ששופטים יפחדו ממערכת הבקרה, ושהיא תגרום להדחות, אלא שהיא "תיישר" אותם. חשיפות כמו אילו על ההבדלים בין שופטים יכולים לעזור, עם מערכת הבקרה תיקח זאת לתשומת ליבה. מצד שני, יכול להיות שהחוק לא מפרט מספיק את הכללים על פיהם יש לפסוק פיצויים ומשאיר מרחב גדול מדי לשופטים. |
|
||||
|
||||
מאיפה בדיוק הנתונים על קציני צה"ל (שמודחים על ימין ועל שמאל על זוטות) ? חוץ מזה, להבדיל משופטים, לקצינים יש קבע ראשוני, שאחריו צה"ל מחליט האם להציע להם להישאר במערכת. אין שום צורך בפאשלה איומה או דיון משמעתי כדי להצדיק הוצאה של אדם מהמערכת אחרי פחות משבע שנים בקבע (יכול להיות שהמספר השתנה). לעומת זאת, שופט הוא שופט לנצח, אלא אם יואילו בטובם שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון לפעול באופן נמרץ לכנס וועדה שתעיף אותו (בד"כ עם פנסיה שמנה לכל החיים). |
|
||||
|
||||
ואם אפשר יהיה להעיף שופטים, מי יעוף? אתה כנראה מדמיין איזה שטות שמוצאת חן בעיניך, אבל האמת היא שהמודחים יהיו מי שיפסוק ביושר אך בצורה שלא מוצאת חן בעיני אחד השרים המכהנים, חברו מפלגתו או מקורביו, מי שיפסוק "לא נכון" כאשר העומדים למשפט הם פוליטקאים, רבנים, מנהיגים קהילתיים, אנשים עשירים, אנשי צבא או משטרה בכירים, ומי שישלם את המחיר הפרסונלי הכי כבד יהיו כנראה אנשי אופוזיציה מהשוליים, או עיתונים ותחקירנים מעצבנים שאיתם השופטים יחמירו כדי להתחנף לאנשים הנכונים. אם זה יקרה, אתה תתגעגע למימדי השחיתות שאתה רואה סביבך היום. |
|
||||
|
||||
חוששני שאיש הקש שאתה תוקף כה רחוק ממני, עד שאינני יכול אפילו להורות לך באיזה כיוון ללכת אליו. |
|
||||
|
||||
אז סליחה. |
|
||||
|
||||
קודם כל, חברי בית המשפח העליון. הם אלו שהגיעו למעמדם מכיוון שבערכאות נמוכות יותר, הם פסקו בצורה שמצאה חן בעיני אחד השופטים המכהנים, או חברי כנופייתם. |
|
||||
|
||||
גם אם זה נכון (וברור שזה נכון במידה מסויימת, אם כי כנראה יש לנו אי הסכמה עמוקה באיזו מידה זה נכון), זה מצב לא רע ולא נורא לעומת המצב שיוצרים רוב המנגנונים (שעולים בדעתי) המאפשרים להעיף שופטים. |
|
||||
|
||||
באיזו מידה זה נכון? שאל את רות גביזון |
|
||||
|
||||
אפשר לקבוע, שהוועדה לבחירת שופטים, תדון בעניינו של שופט בהגיעו ל-חמש, חמש עשרה ו-25 שנה על כס השיפוט, ותקבע האם עליו להמשיך בדרכו, בפני הוועדה יונחו תלונות שננמצאות מוצדקות בעניינו של השופט, וסטטיסטיקות פעילות. לשופט יורשה להופיע בפניה, אך הוא לא יחוייב בכך, והוועדה לא תראיין עדים בעניינו של השופט (כדי לא לאפשר למי מחברי הוועדה להפוך את הדיון למוקד להשפלת השופט). לשם הגנה על עצמאות השופטים ניתן לקבוע שהדחה בוועדה תהיה לפי רוב של 7 חברים, ולשם הגנה על הציבור ניתן לקבוע ששופט שבענינו היה רוב להדחה שקטן מ-7 חברים יחזור לדיון כעבור שלוש שנים (במקום 10). לי נדמה, ששיטה זאת תבטיח את עצמאות השופטים מחד, וביקורת עליהם מאידך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |