בתשובה ליורם גת, 16/03/13 13:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרעיון של הסורטיציה מאד מעניין. הנקודה העיקרית שמפריעה לי ברעיון היא אמונתי שמדגם אקראי של גם 1000 איש יכיל בהסתברות גבוהה מספר חד ספרתי לכל היותר של אנשים שיהיו מסוגלים ללמוד דברים לעומק, ושרעיונתיהם ישקפו הבנה ומחשבה. אני סקרן לשמוע את דעתך על הוריאציה הבאה של הרעיון, שאמורה לתקן מכשול זה: יקבעו מבחנים סטנדרטיים1, ורק אנשים שציוניהם גבוהים3 יוכלו להבחר לגוף הייצוגי. מכיוון שדגימה ישירה מתוך המאגר של נציגים פוטנציאלים תהיה מוטה בברור ותהרוס את הייצוגיות שעומדת בבסיס הרעיון, אני מציע את התהליך הבא: הבחירות תעשנה - כפי שהצעת - בצורה אקראית מתוך האוכלוסיה הכללית, אבל כל נבחר - במקום לעמוד ישירות בגוף המייצג - יהיה רשאי לבחור כרצונו נציג על דעתו וטוהר מידותיו הוא סומך אישית, בתנאי שהנ"ל עומד בדרישות הסף (אם הנבחר עומד בהם, הוא יוכל לבחור את עצמו). האם נראה לך שגוף כזה יהיה ייצוגי באותה מידה? בעיה אחת ברעיון אעלה בעצמי: הנבחרים עלולים להיות נתונים ללחצים לא הוגנים (ואולי לא חוקיים) לבחור מועמדים שאינם באמת מייצגים אותם (כמו למשל נציג מוסכם מראש של ועד העובדים במקום עבודתם או היישוב בו הם גרים, וכו'). נדמה לי שזו בעיה פתירה שאינה מהותית, ועדיף להניח אותה בצד (לפחות בינתיים). 1 שיורכבו למשל שאלות פסיכוטכניות, ידע כללי, ניתוח טקסטים, אולי מדדים פסיכולוגים, וכדומה2. 2 כדי למזער הטיות סמויות, אפשר למנות בסורטיציה גוף המפקח על הרכב הבחינות. 3 למשל, נמצאים ב-1% העליונים שלהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר האמון שאתה חש כלפי יכולת המחשבה של האדם הממוצע היא עמדה אנטי-דמוקרטית. זה כמובן לא אומר שהיא לא לגיטימית או שאין לה ביסוס עובדתי אם כי לדעתי היא גם לא מוצדקת מבחינה עובדתית. על פי האידאולוגיה הדמוקרטית הרוב המכריע של בני האדם יכולים - תחת התנאים המתאימים - להגיע להבנה טובה של נושאים שנוגעים לרווחתם. (המכשלה כאן היא כמובן עניין ה''תחת התנאים המתאימים'', ולהשגת התנאים הללו מכוונת שיטת הסורטיציה.) אני חושב שהעמדה הדמוקרטית היא נכונה ומטרתי בהצגת רעיון הסורטיציה הוא דמוקרטיזציה של השלטון, לא החלפת שיטת בלתי דמוקרטית אחת בשיטה בלתי דמוקרטית אחרת. הרעיון שהצעת די דומה למצב הנוכחי ולכן סובל מחסרונות דומים, אני חושב. ראשית, היכולת של אדם אקראי לבחור נציג אפקטיבי תהיה מוגבלת על ידי הכרותו עם אנשים שעומדים בקריטריונים. מאחר שרוב המוגרלים לא יכירו לעומק מספר גדול של אנשים שעומדים בקריטריונים הם ייאלצו להסתמך על הכרות שטחית שתנבע מחומר הסברה או מידיעות מהתקשורת - כלומר על מידע שטחי ומוטה. שנית, עניין תהליך הסינון של האחוזון המיוחס פתוח למניפולציה. שוב, בדומה לתהליך הסינון שקיים כיום של אותם מתי מעט שמגיעים לעמדה שבה הם ידועים מספיק לציבור על מנת להפוך למועמדים בעלי סיכוי. שלישית, כמו השיטה האלקטורלית, הרעיון מייצג אידאולוגיה אליטיסטית לפיה רק יחידי סגולה ראויים לכח פוליטי. אידאולוגיה שכזו נוטה לגלוש לתחומי חיים נוספים ולהצדיק ריבוד חברתי וכלכלי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |