בתשובה לשוקי שמאל, 11/03/13 10:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. השינויים המינוריים בתקופת לפיד האבא התבטאו בקיצוץ קצבת הילדים למשפחה חרדית ממוצעת ביותר מחצי, מבלי לעשות חישוב מדויק (מהזיכרון: הקצבאות אז עלו עד ל-800 ש"ח בחודש לילד החמישי, ואותו סכום לשישי, שביעי, שמיני ומעלה. היום הן עד כ-300 ש"ח, ולרוב הילדים אותו סכום). אני מניח שאם זה היה אחוז השינוי ביתרת חשבון הבנק שלך, היית מבחין גם מבחין ב"שינוי המתחולל". אז למה כשזה בבנק של כולנו אתה לא מבחין? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו בדיוק שאתה אולי לא טועה אבל לבטח מטעה. הגזירות של שרון-נתניהו-לפיד (2003) על קצבאות הילדים, אכן דברו על קיצוץ הקצבאות לחצי, אך יותר מכך על יישור הקו של קצבה פר ילד. אך כבר כאשר הוכרזה הגזירה נקבע כי תחול רק על ילדים שנולדו אחרי 2003, כך שמי שלא הוליד 5 ילדים ב-2003 התקשה להבחין בשינוי. ההחלטה הזו הפכה את המהלך להדרגתי והיתה רק ראשיתה של שרשרת קיצוצים ו"תיקונים" בחוק שהחלה כבר ב-2006 כאשר נכנסה ש"ס לממשלת אולמרט. גם אם עקבות החוק הדרקוני ההוא ניכרים במצב היום, אם הבנתי אותך נכון, אני לא חושב שרבים מקשרים זאת למורשתו של לפיד המנוח. כבר אז תמהתי כיצד קיצוץ קצבאות הילדים של ביטוח לאומי לחצי עובר בשקט כזה אצל נניח החרדים ונניח ביחס לשוועתם שעלתה השמיימה בימי קבלת חוק הלפרט בזמן ממשלת אהוד ברק. מה שכתבתי למעלה הוא חלק גדול מן ההסבר, אבל חוששני שלא כל ההסבר. אני חושד כי החרדים קיבלו גם פיצוי ישיר בצורת הזרמות דרך משרדי החינוך והדתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטונתי מלייצג רבים, רק על עצמי וגו'. אני מסכים איתך (בצער) שגם כשאנחנו קוראים בעיתונים על מהלכים משמעותיים ומבורכים, הרי במציאות ומתחת לשולחנות הכנסת נרקחות מזימות ומתפתלות התפתלויות, בייחוד על ידי המקורבים לשלטון - שלא לומר הנבחרים עצמם - שדה-פקטו ממסמסות חלק מהמהלכים הנ''ל. ואפשר לזרוק לכאן באזז-וורדס ידועות כמו שקיפות, משילות, נראות, שלא לומר הגינות ויושרה בסיסיים, שלא תמיד נמצאים במקומותינו. מצד שני אני רוצה לומר, שכל שינוי כלכלי (ואולי גם אחר, אבל את זה קל לכמת), ראוי שייכנס בהדרגתיות כלשהיא ולא יחתוך כסכין יפני ביום אחד את מצבן הכלכלי של אוכלוסיות שלמות. אז אני מרוצה גם אם השינוי נכנס לטווח הארוך ובהדרגה, ומעריך את תרומתם של אלה שהעבירו אותו, גם אם דה-פקטו ההשפעה שלו ניכרה כעבור מספר שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן ויכוח גדול בינינו. הדגשים שלי פשוט הם במקומות אחרים וברצוני לחזור על שניים מהם כאן. א. להדרגתיות, שעניינית אולי היתה לה הצדקה כדבריך, היה לה אפקט נלווה קטלני עבור מפלגת "שינוי". ההדרגתיות היתה כל כך מתונה שמצביעיה של המפלגה הזו התקשו להבחין שמשהו קרה. בנוסף לדברים שקרו בתוך סיעת שינוי באותו זמן, נראה לי שמצביעיה חשו כי המפלגה לא הצליחה לשנות משהו משמעותי לטובה בחייהם וזה תרם לדעתי למפולת של "שינוי בבחירות ולהעלמותה עד להופעת לפיד הצעיר. ב. אני אינני שותף לרודפי החרדים ואני אפילו חש שיש במקומות מסויימים ובהזדמנויות מסויימות משהו מן האנטישמיות הנטפלת בהתקפות עליהם. יחד עם זאת נדמה שעניין השירות הצבאי הוא משהו החורג מן המתווה הרגיל של מחלוקות פנימיות במדינת מהגרים. הקהילה החרדית הופכת את צעיריה למלקטי "חלוקות" למיניהן ולנתמכי סעד הנסמכים באופן כרוני על שולחן האחרים הנמנעים ברב ובמעט מכל צורה של תשלום מס לקופת הכלל. כאשר העדה הזאת גם מסרבת באופן גלוי וקטגורי לשאת בעול המינימלי המוטל על כל הציבורים האחרים, לדעתי היא מגדישה את הסאה. אני חושב שהשילוב הזה של קהילה מועדפת הנסמכת לקיומה על שולחן הציבור, עם הסירוב הבסיסי שלה, לתת בחזרה את המינימום הנדרש מן הכלל, מחייב את הציבור הכללי לעמוד על כך שאם החרדים לא ישרתו, איש לא ישרת. אחרים טענו כאן כל מיני טענות הנכונות בחלקן שאפשר לסכמן כך: בסיכומו של דבר גיוס החרדים לצה"ל לא יועיל לאיש והוא לא יקרה. לטענה זו אין שום קשר עם השאלה הנידונה כאן. אדרבא, יתייצבו החרדים בלשכת הגיוס ויתנו לממלכה ולרשויות הצבא את הפררוגטיבה להחליט אם לגייסם או לא. עצם הסירוב המוחלט והעקרוני שלהם לשירות חובה, הוא עצמו מהווה יריקה בפרצוף המדינה שהוא הפרצוף של כל אחד ואחד מאיתנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכמנו! שנקים קואליציה? זה לקח לנו הרבה פחות1 מחודש וחצי :) 1 שמישהו כבר ימציא (או יגלה לי) ביטוי נרדף שפחות צורם באוזן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(על לא דבר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תודה :)) תחליף נאה, גם אם לא מושלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם החיים עצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''החיים הם תחליף נאה, אם גם לא מושלם, למוות'' (העלמה ע. ברגע של אופטימיות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה צורם לך ב"הרבה פחות"? האם גם המקבילה האנגלית צורמת לך? אם זה הניגוד לכאורה בין שני החלקים, הייתי מבין יותר את הרתיעה אילו היתה באה ממישהו שמתמטיקה צורמת לו, אבל אתה אינך כזה, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הניגוד, מאחר והשפה בניגוד למתימטיקה איננה חובבת שרשור אופרטורים עד אין קץ, משהו בניגון הזה לא נשמע נעים לאוזן. אגב, המקבילה האנגלית היא "much less"? ואם לך זה לא נשמע צורם (העברית), האם כך גם הביטוי ההפוך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש כאן יותר משני אופרטורים1 ("פחות מ-" הוא אופרטור אחד, "הרבה" פועל עליו). כן, much less than זו המקבילה האנגלית. מה הביטוי ההפוך - מעט יותר מ-? נשמע לי בסדר, אבל באופן טריוויאלי - בטח אתה מתכוון למשהו אחר. 1לפחות לא הרבה יותר משניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבעיה היא בשמיעה שלי ולא בעברית עצמה, תידרש הרבה פחות אנרגיה בשביל הפתרון :) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |