|
||||
|
||||
לא יודע מה עובר בראש של שוקי, אבל התקווה שלי (ונראה לי של הרבה מצביעים אחרים בבחירות האחרונות) היא לא שהם ייעלמו, אלא שהם ייעשו לאזרחים תורמים ויצרניים במקום לעול כלכלי עצום על כתפיהם של כל השאר. וההגדרה שלך של חרדים == אוכלוסיה לומדת שאיננה משרתת ואיננה מכלכלת את עצמה היא שגויה מהיסוד, גם אם מקובלת. היהדות החרדית בכל זמן ומקום מחוץ למדינת ישראל מאז שנות השבעים1, היתה מעורבת בקהילה, עובדת ויצרנית. 1 אני רוצה להזכיר כאן עובדה שנעלמת מהדיון בדרך כלל, ומסיבות אינטרסנטיות: עד 1977 היו רק 800 לומדים בשנה פטורים משירות(!) גיוס בני ישיבות [ויקיפדיה]. כך שבמשך כשלושים שנים נטלה היהדות החרדית חלק נאה וראוי בחובות האזרחיים במדינת ישראל, ואור התורה לא הועם אף לא במקצת. המוטציה המעוותת של פטור כללי החלה ב-1977, ועל ידי בגין, לא על ידי בן גוריון שבדרך כלל מוזכר כאחראי ל"חטא הקדמון". זה די מדהים באיזה מהירות התפתחה הרטוריקה החרדית המשיחית וההיסטרית - מזכירה קצת תחומים אחרים בפוליטיקה שלנו - שמזהה את כל עולם התורה עם עולם הבטלה, עד כדי כך שכל מי שכופר בענין הזה הופך לשונא ישראל ומשמיד קהילות על טפן. |
|
||||
|
||||
גם אני רוצה שהם קודם כל יעבדו, ולכן לדעתי להתעקש על גיוסם זו טעות ועדיף להתמקד בפתיחת השערים לשוק העבודה על חשבון הקצבאות. הדיון פה הוא על חובת הגיוס (שבתור משרת מילואים פעיל בהחלט גם יש לי אינטרס בה, אבל משני בהרבה). |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שכרגע יש קשר גורדי בין הגיוס לעבודה, ולכן כל אברך מגויס הופך מיד לשותף פעיל בשוק העבודה. אכן לקשר הזה סיבות היסטוריות לא מוצלחות, אבל לא ברור לגמרי שיותר קל לפתור אותו מאשר את כל עסקת החבילה הקלוקלת הזו. וגם לגיוס יש סיבות טובות משל עצמו, בנוסף. |
|
||||
|
||||
לאור הדיווחים על התגברות המגמה להחדרת והרחבת היהדות בצה"ל, ולאור חישובי העומס האקטוארי הענק של פנסיות צהליות (themarker), עדיף לממסד החרדי לקדם דרך אחת שתביא לידי תפיסת שלוש(ה) ציפרים במכה אחת - הקמת כוייללים דתיים בתוך קסרטיני הצבא. |
|
||||
|
||||
אני מבקש להוסיף עוד קצת ריאליטי מסוג דמוגרפיה לדיון אזהרות: 1. זה ארוך (זהירות PDF) 2. הכותבים ממהרים להאכיל את הקורא במסקנות שלהם 3. מקצת הנתונים מטופלים כדי להעצים את המסקנות אבל למרות זאת זהו חומר קריאה מומלץ ביותר. בבקשה ישראל דמוגרפיה 2030-2010 בדרך למדינה דתית |
|
||||
|
||||
אולי לא פוליטיקלי קורקט לומר זאת, אבל הילודה החרדית מושפעת ישירות מהתמיכה הכלכלית בהם ומזה שהם לא צריכים לצאת לעבוד ולכלכל את עצמם. כבר מאז 2003, כשקצבאות הילדים המטורפות שהיו אז קוצצו למה שיש היום, ירד מספר הילדים הממוצע למשפחה חרדית מ-7.5 ל-6.5. אצל הבדואים אגב, הירידה היא של ילד וחצי למשפחה. אם מסתכלים אחורה יותר, בסןף שנות השבעים, כשהקצבאות היו נמוכות מהיום, הילודה עמדה על 5.5 ראה מחקר פריון נשים יהודיות ומוסלמיות על פי מידת דתיותן. נתונים מוקדמים יותר, אף מראים שבשנות השבעים, עת החל הגידול בקצבאות הילדים1, הוכפל מס' הילדים למשפחה. בקיצור, לשמחתם של חסידי השוק החופשי, מסתבר שכשמקטינים את התמיכה ונותנים לאנשים לפרנס את משפחתם על פי יכולתם שלהם ולא על פי יכולתם לינוק מעטיניהם של אחרים, היד הנעלמה עושה את שלה ונתוני הילודה משתנים בהתאם. 1 בשנים אלה בדיוק גם הורחב הפטור מגיוס ממספר מאות לפטור גורף. הממממ, מענין מאוד. |
|
||||
|
||||
השינוי בפריון של אישה חרדית לא היה דרמטי כל כך מסוף שנות השבעים ועד היום. ההבדל בין 7.4 ל 5.9 ילדים הוא לא קטן, אבל אפשר לראות שהירידה בחמש-שש השנים האחרונות רק מחזירה את הגלגל למצב בסוף שנות השבעים ולא למטה מכך. בכל אופן הפער בין פריון אישה חרדית לאישה דתית הוא עצום לכל אורך התקופה ומגמד את שינוי בפריון האישה החרדית עצמה. אני חושב שהצווי הדתי הוא העיקר במשפחות החרדיות ולכן קשה לי לקבל את הטענה שהפריון של אישה חרדית הוכפל בין 1955 ל 1978 בלי לראות את נתוני המקור. האם באמת במשפחות חרדיות היו רק שניים שלשה ילדים בשנות החמישים? הרי במשפחה הדתית-חרדית-ציונית של סבא שלי בפולין בתחילת המאה ה 20 היו עשרה ילדים, וזו לא היתה משפחה יוצאת דופן. אני מניח שמחצית קוראי האייל יוכלו לספר שלסבא הדתי שלהם היו יותר משלשה אחים ואחיות. סבי וסבתי הציונים-דתיים הולידו ששה ילדים בחיפה משנות העשרים עד תחילת שנות השלושים בתנאי מחסור. כנראה שהשאלה החשובה לגבי שנות החמישים היא "מיהו חרדי?" |
|
||||
|
||||
אם קשה לך לקבל את הטענה אתה מוזמן לחפש את המקור (שמותיהם של שני הפרופסורים מופיעים בקישור השני שהבאתי). ואגב, ההבדל בין 5.9 ל-7.4 ילדים מצטבר להבדל של 100 אחוז (פי שניים) אחרי שלושה דורות, לידיעתך. |
|
||||
|
||||
מצאתי "זיהינו משפחה בתור "חרדית" אם מקום הלימודים האחרון שציין הבעל במפקד 1983 היה ישיבה על תיכונית." עם זאת קראתי גם את הנספח (עמ' 559-563) והם מצליבים את הנתונים שלהם עם שיטות אחרות. לפעמים בהצלחה ולפעמים לא. פשוט לא נשמע לי הגיוני שהפריון של אישה חרדית היה מתי שהוא פחות משלשה ילדים. |
|
||||
|
||||
אם רק 10% מהמשפחות היו בעלות עשרה ילדים, ולשאר רק ילד אחד זה יוצא בערך שני ילדים למשפחה, אבל ל50% מהאוכלוסיה היו תשעה אחים. |
|
||||
|
||||
נכון מאוד מתמטית, אבל על המצבה של סבי זצ"ל כתוב :"דין גרמי דעשרה". תשעת אחיו נספו בשואה. |
|
||||
|
||||
נו, וכמה ילדים יחידים נספו? |
|
||||
|
||||
לא יודע. כמה אחים היו לסבא שלך? |
|
||||
|
||||
מצד אחד 2 מצד שני 10. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |